תקציר העבודה:

כיום, למדינת ישראל ישנה רגישות רבה לנושא האבטלה ותוצאותיו בגלל העובדה שיש לו השלכות רבות בין היתר בתחומים של קליטת עליה וצמצום הפערים בין האוכלוסיות השונות.

שיעורי האבטלה הגבוהים בתחילת שנות השמונים בארץ  ובמדינות מערב אירופה ובנוסף לכך שיעור אבטלה גבוה גם בתקופות של אינפלציה גבוהה מעלים, מחדש את השאלות הבאות: האם ההשפעה של ביטוח אבטלה היא חיובית? האם היא בעצם לא גורמת לתוצאה הפוכה ומעלה את שיעורי האבטלה? האם ביטוח אבטלה גורם לכך שחיפוש עבודה ייעשה בעצמה קטנה יותר? התשובות לשאלות אלה מורכות ואינן חד משמעיות.

שאלות כאלו ואחרות הובילו רבים מהחוקרים בארץ ובעולם לבחון את שיטת ביטוח אבטלה ולאמוד את הקשר בינה לבין האבטלה.

מטרת עבודתי היא לאמוד את הקשר בין ביטוח ואבטלה בישראל ולסקור את המגמות לאורך השנים והשפעתן על המשק הישראלי, העבודה תתמקד בין השנים 1990-2002.

בתחילת העבודה אציג הגדרות בסיסיות שבהן השתמשתי בעבודה, לאחר הסבר של חוק ביטוח אבטלה בישראל, אציג את התיאוריה הגורסת ששיטת ביטוח אבטלה במהותה גורמת במודע להארכה של משך חיפוש העבודה ולגידול בשיעור האבטלה.

אני אסקור ממצאים של מחקרים ממצאים אמפיריים של מחקרים קודמים, בארץ ובעולם, הנוגעים להשפעת מערכת הביטוח על התנהגות חיפוש העבודה, ושיעור האבטלה. הממצאים האמפיריים הנ"ל, תומכים במסקנות הניתוח התיאורטי, לפיהן גורמת מערכת ביטוח האבטלה לעליה בשיעור האבטלה במשק דרך הארכת משך האבטלה.

העבודה ומסקנותיה יתבססו על מחקרים שנבדקו בנושא הנבדק.