גולשים כותבים

פרסמתי בהתחלה רק 2 עבודות. ברגע שראיתי שהן נמכרות פרסמתי את כל העבודות מתקופת הלימודים. לאחרונה קיבלתי צ'ק של מעל 3,000 ש"ח ללא כל מאמץ מצידי. רק שימשיך ככה ..." לפרטים נוספים

הומור יהודי והומור ישראלי

9046 מספר עבודה
2, 16 מקצוע ותחום
הומור יהודי והומור ישראלי תיאור העבודה
2004 שנת פרסום
אנתרופולוגיה ישראלית קורס
23 מספר עמודים
7268 מספר מילים
13 מספר מקורות
300 ש"ח מחיר
הומור יהודי והומור ישראלי אנתרופולוגיה מילות מפתח
פרטים אודות מחבר העבודה
BA סוציולוגיה אנתרופולוגיה ותקשורת - אונ' עברית.
MA אנתרופולוגיה - אונ' בן גוריון.
כיום דוקטורנטית במחלקה לחינוך אונ' בן-גוריון.
צפייה מקדימה בעבודה - אנו מאפשרים לך לצפות בעבודה "הומור יהודי והומור ישראלי" לפני רכישתה
קבל את העבודה מייד בתום ההזמנה
תקציר העבודה:

עבודה לקורס: אנתרופולוגיה של יהודים ויהדות

בנושא: הומור יהודי והומור ישראלי

הוגש 2004

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. שיטות מחקר

ג. הרקע התיאורטי – 1. הומור יהודי

2. הומור ישראלי

ד. הצגת הנתונים + דיון

1.      הישראלי החכם + הומור תוקפני נגד ערבים.

2.      הישראלי הטיפש, דמות "הערס"

3.      בדיחות עדתיות.

4.      הישראלי הטיפוסי.

5.      היהודי –     א. בדיחות על חרדים ודתיים.

ב. בדיחות בהן "היהודי" מופיע מול בן דת אחרת, מוסלמי או נוצרי.

ה. סיכום ומסקנות

ו. ביבליוגרפיה

**************************************************************************************

א. מבוא

חקר ההומור הנו תחום מדעי מתפתח, אשר משלב בין תחומים שונים כדי לעמוד על טיבו של אופן השימוש האנושי בהומור, תכניו והשפעותיו.

התבוננות בשימושי ההומור מן ההיבט הסוציולוגי-אנתרופולוגי יכול להעשיר במידה רבה את הבנתנו לגבי תפקיד ההומור בחברה הישראלית, והאופן שבו הוא משקף את התרבות הישראלית. הגישה האנתרופולוגית משתמשת במחקר איכותני כדי להעניק רובדי משמעות לתופעות, ושואפת להסביר אותן בהקשר של התרבות בה נוצרו. גישה זו אינה מסתפקת בשרטוט קיומה של תופעה ובכימותה (נניח על ידי ספירת מספר הבדיחות הנוגעות לכל נושא וחלוקתן לקטגוריות) אלא מוסיפה את נקודת המבט של אנשי אותה תרבות ככלי להבנת התופעה נחקרת.

ההומור מציג השקפה חלופית האומרת: "מעמדה זו, ניתן לראות בתופעה זו משעשעת". מסיבה זו היא נתפסת כפחות מאיימת מביקורת ישירה. עם זאת להומור יש עדיין פוטנציאל לערער את יסודות ההסכמה החברתית. מרי דוגלאס (1975) רואה בהומור מכניזם בעל פוטנציאל חתרני, אשר מתגרה במוסכמות על ידי קידום תפיסת עולם הפוכה לזו המקובלת. מסיבה ההומור נשען על התרבות, ומקיים עמה יחסים הדוקים. כפי שכותב כנענה (1990): "הומור אינו חופשי מתרבות או ממצב. הוא מהווה חלק מתרבות ומושפע בצורה ניכרת מהמיקום, המצב, הפרטים והשפה שבמסגרתם הוא מתרחש". (עמוד  (232

שכנר (1987) רואה בהומור מעין אינדקס לתרבות. לדעתו הומור מאפשר להתבונן אל תוך התת מודע הקולקטיבי של הקבוצה. במסגרת הקומי כל היבטי התרבות מתומצתים ומודגשים, ומושגי התרבות הבסיסיים מוצגים לראווה עבור המתבונן. הקומדיה מסתמכת על ערכי התרבות, האיסורים שלה, המקצבים שלה, הפחדים שלה והמנהגים שלה. הקומיקאי משתמש בהיבטי תרבות בסיסיים אלה, באותה רוח בה האנתרופולוג מגלה את צפונותיה של תרבות זרה (עמ' 142-143).

גולדברג מציין שלא היה מקובל בעבר לחקור יהודים מתוך ראייה אנתרופולוגית, אך דווקא ההומור היהודי היווה השראה למספר רב של מחקרים, שחלקם עשו בשימוש בהומור היהודי כדי ללמוד על תנאי חייהם והנושאים המעסיקים את היהודים החיים בגולה. למשל ברברה קירשנבלט גימבלט (1972) ביצעה עבודת שדה בקרב מהגרים יהודים בטורונטו ואספה סיפורים ובדיחות מהווי החיים היהודיים. באמצעות ניתוח הסיפורים והבדיחות היא מיפתה את המאפיינים של חיי היום יום בקהילה. מתוך הסיפורים ניתן ללמוד רבות על הקשיים של ההגירה, קיום חיים יהודיים בקרב נוצרים, והווי של הקהילה היהודית.

בצורה דומה בכוונתי לבדוק במסגרת עבודה זו את הגלגול המודרני של ההומור היהודי ולבדוק האם היהודים בישראל הם עדיין בעלי אותו חוש הומור ייחודי אשר אפיין את היהודים בגולה. האם הומור ישראלי ממשיך לעסוק בהיבטים של זהות יהודית וקשור לשילובם של מנהגי הדת היהודים בחיי היום יום.

קבל את העבודה מייד בתום ההזמנה