גולשים כותבים

פרסמתי בהתחלה רק 2 עבודות. ברגע שראיתי שהן נמכרות פרסמתי את כל העבודות מתקופת הלימודים. לאחרונה קיבלתי צ'ק של מעל 3,000 ש"ח ללא כל מאמץ מצידי. רק שימשיך ככה ..." לפרטים נוספים

מושג העוצמה : מלחמת איראן - עיראק

10870 מספר עבודה
12, 12 מקצוע ותחום
מושג העוצמה : מלחמת איראן - עיראק תיאור העבודה
2001 שנת פרסום
מבוא לממשל ופוליטיקה קורס
16 מספר עמודים
3855 מספר מילים
9 מספר מקורות
200 ש"ח מחיר
עוצמה, מרכיבי העוצמה, יחסי כוחות, מלחמת אירן עירק, יחסים בין מדינות, יחסים בין לאומיים מילות מפתח
פרטים אודות מחבר העבודה
ברשותי שלוש תעודות אקדמאיות: תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת מטעם אונ' בר אילן, תעודה בעיתונות ותקשורת מטעם אונ' בר אילן, ותואר שני במדעי המדינה ותקשורת מטעם אונ' בר אילן,כולם בהצטינות
כל העבודות קבלו ציון של 85 ומעלה
צפייה מקדימה בעבודה - אנו מאפשרים לך לצפות בעבודה "מושג העוצמה : מלחמת איראן - עיראק" לפני רכישתה
קבל את העבודה מייד בתום ההזמנה
תקציר העבודה:

מבוא ליחסים בינלאומיים

מושג העוצמה

מלחמת איראן - עיראק

תוכן העניינים

מבוא

רקע תיאורטי

גיאוגרפיה: שטח + אקלים

משאבים כלכליים

כוננות צבאית

אוכלוסיה

יציבות פוליטית

מוראל לאומי

סיכום

ביבליוגרפיה מבוא

הנס מורגנטאו בספרו "פוליטיקה בין האומות" מונה שורה של קריטריונים להערכת העוצמה. מושג העוצמה תופש מקום מרכזי בחשיבותו בדיון ביחסים בין לאומיים. זיהוי מרכיבי העוצמה והערכתה מהווים, לדעתו, תנאי ראשון בבואנו לנתח יחסים בין אומות.

"המדע המדיני מתרכז במושג האינטרס המוגדר ככוח, צבירתו, חלוקתו והפיקוח עליו, מושג מרכזי כגון כח נותן איפה בידינו מן תרשים רציונאלי של הפוליטיקה, מפה של הנוף המדיני . . . . שומר על תורת הפוליטיקה לבקש לצייר את התמצית של נושאה".

"האמת בדבר מדע המדינה הינה האמת בדבר כח, גילויו, מערכיו, מגבלותיו, משמעותיו וחוקיו"

בבואנו לנתח ארוע מסויים ביחסים בין לאומיים עלינו קודם כל להגדיר מהם יחסי העוצמה בין המשתתפים. הערכה זו היא שתתן בידינו את המפתח להבנת הארוע.

מתוך כך, בעבודה זו וננתח את מרכיבי העוצמה של איראן- עירק, ספטמבר 80, ערב פרוץ המלחמה בינן, ונבדוק האם זיהוי מרכיבי העוצמה והערכתה על פי מורגנטאו תורמים להבנת הארוע. כלומר נבדוק האם הארוע מחזק או מחליש את הגדרת העוצמה של מורגנטאו.

מושג העוצמה אינו אבסולוטי, ואינו עומד בפני עצמו. העוצמה מעצם הגדרתה היא מושג יחסי, ולכן הניתוח של העוצמה של איראן- עירק יהיה באופן יחסי אחת כלפי השניה. לתכונות היחסיות של העוצמה שלושה מרכיבים: ראשית, העוצמה נמדדת תמיד בהקשר לעוצמת שאר המדינות בזירה הבין לאומית. שנית, עוצמת המדינה נמדדת לעומת עוצמה שכנותיה. ואחרונה העוצמה נמדדת לאורך זמן. העוצמה של מדינה נוטה להשתנות מתקופה לתקופה.

 בעבודה זו, נבדוק את עוצמת המדינות אחת כלפי השנייה (עירק מול איראן ולהיפך), במרכיבי העוצמה השונים. בכל מרכיב נקביל בין מדינה אחת לשנייה, בפרק זמן אחיד לכולם- ספטמבר 80.

ניתן את הנתונים המתאימים בכל מרכיב לכל אחת מהמדינות ולבסוף נסיק מסקנות לגבי עוצמת המדינה, כלומר בכל מרכיב נבדוק איזו מדינה עולה על השנייה. רקע תיאורטי:

עוצמה משקפת את יכולתה של מדינה לעומת יכולתן של מדינות אחרות, ולכן היא תכונה יחסית. בסיס העוצמה כולל מרכיבים יציבים, כלומר מרכיבים קבועים ולא משתנים (כמו מיקום גאוגרפי) מול מרכיבים בלתי יציבים, מרכיבים בלתי תלויים (כמו כמות משאבים) ומרכיבים תלויים (כמו מורל לאומי), מרכיבים חומריים (כמו רמת תיעוש) מול מרכיבים אנושיים (כמו אוכלוסיה), מרכיבים מדידים (כמו כח צבאי) ואיכותיים (כמו דיפלומטיה). גורמים אלה אינם בעלי חשיבות זהה במסגרת בסיס העוצמה וחשיבותם משתנה בהתאם למאפייניה של הזירה הבינלאומית ולפי המצבים שבהם נתונה מדינה מסויימת.

לא ניתן לראות בעוצמה פועל יוצא של גורם מרכזי אחד בלבד, כמו כוחה הצבאי של מדינה, מיקומה הגיאוגרפי או תכונותיהם היחודיות של תושביה כלאום או כגזע. ראיית העוצמה מחייבת אותנו לבחון מערכת מורכבת של גורמים שונים, ולמצוא דרך לשקלל אותם באופן שיבטא את משקלם היחסי במסגרת בסיס העוצמה.

התפלגות העוצמה למרכיביה השונים אינה זהה בכל המדינות: מדינה יכולה להיות חזקה מבחינה צבאית, אך חלשה מבחינה כלכלית. מרכיב עוצמה- כמו מרכיב גאוגרפי, יכול להיות דומיננטי בתקופה מסויימת, אך חסר חשיבות בתקופות אחרות. יש מדינות אשר עוצמתן מרוכזת במרכיב ספציפי אחד, לעומת מדינות שבסיס עוצמתן רחב ומגוון. ככל שבסיס העוצמה רחב ומגוון יותר, כך רבה יותר עוצמת המדינה.

שטח ואוכלוסיה:

 ככל שיש על שטח גדול הרבה אוכלוסיה העוצמה גדלה, אך מצד שני אוכלוסיה רבה מדי, יכולה להיות מקור חולשה של המדינה. חוסר יחס סביר בין השניים, יכול להביא להקטנת העוצמה הלאומית, גם אם אחד משני הגורמים (שטח או אוכלוסיה), הוא בעל גודל אבסולוטי רב.

איכות גאוגרפית: 1. מיקום גיאוגרפי משפיע על מצב פוליטי.

2. אקלים ומזג אוויר: קור או חום יכולים להקטין את העוצמה, קירבה לים ואקלים נוח מאפשרים פיתוח תרבות אנושית המתבססת על קידמה, טכנולוגיה ויכולת צבאית. יובש רב, משקעים מרובים, חורף או קייץ קשים יכולים להשפיע לרעה על עוצמת המדינה.

3. גבולות וטריטוריה= צורת המדינה, גבולות שהם מכשולים טבעיים (מעבר מים עמוקים, ים, מדבריות, קרחונים, הרים גבוהים וכו'), משמשים כגורם מסייע למדינה להתגונן. גבולות ארוכים וטריטוריה צרה הם בלתי נוחים להגנה, ומהווים מקור חולשה של מדינה.

4. משאבים טבעיים- משאבים אסטרטגיים: משאבים שעוזרים לעוצמתה של מדינה כגון נפט, פחם, ברזל וכו'. המדינות השולטות במשאבים אלו יוצרות תלות של מדינות אחרות בהן, ובעקבות כך עוצמתן עולה. כלכלה:

היכולת הכלכלית מבטאת את      * מידת ניצולם של נתוני השטח והאוכלוסיה.

                                                * מדד לכושר עמידותה של מדינה.

                                                * תנאי חשוב להקמת צבא מודרני.

                                                * מדד למידת יכולתה של מדינה לניצול האמצעים הכלכליים.

צבא:

יכולתה הצבאית של מדינה מתבטאת בכושרה להפעיל, לאיים להפעיל את צבאה כלפי מדינה שנייה, כדי לכפות על השנייה התנהגות מסויימת הרצויה למדינה הכופה. העוצמה צבאית מורכבת מרכיבים מדידים, כמו מספר הטנקים, גודל כוח האדם, מבחינה ארגונית- כמותית כמה דווזיות יש, כמה חטיבות שריון/ חי"ר/ שלישות וכו' ,מבחינת התקציב- מה גודל התקציב במושגים אבסולוטים, ומה יחס התקציב ביחס לתקציב הכולל. וממרכיבים איכותיים, רמת האימון של החייל, רמת האוכלוסיה, מוראל הגייסות, המרכיב המשפיע בגורם זה הוא האדם.

רק שיכלול של מרכיבים כמותיים+ איכותיים, יתן את היכולת הצבאית האמיתית. חיבור זה לא יכול להעשות בצורה אובייקטיבית, וניתן לעשות רק הערכה.

מוראל לאומי:

דימוי עצמי של הציבור, הדימוי של היריב ונסיון היסטורי. חיבור של מרכיבים אלו יחד יתן את הגדרת המוראל הלאומי. מרכיב המוראל הלאומי משתנה בקצב מהיר, והוא סובייקטיבי. ישנם ארבעה גורמים המשפיעים על המוראל:

·        סוג המשטר.

·        רמת התפתחות פוליטית/ כלכלית/ צבאית, ככל שמדינה מפותחת יותר, הציבור יותר חשוף למידע, והוא יודע יותר אתת המציאות- המוראל נובע מהבנת המצב.

·        האתגר הניצב בפני המדינה

·        מידת הקונצנזוס בשאלת היסוד. אם במדינה יש הסכמה לגבי הבעייה איתה מתמודדת מדינה, יש סיכוי גדול שהמוראל הלאומי יהיה גבוה.

המוראל הלאומי הוא מרכיב בלתי מוחשי, בלתי ניתן למדידה מדוייקת ובלתי ניתן לחיזוי. הערכת העוצמה:

גיאוגרפיה: שטח + אקלים

המרכיב היציב ביותר הוא גיאוגרפיה. בנקודה זו, עושה מורגנטאו שתי הבחנות:

1.      הריחוק וההפרדה הגיאוגרפיים (כמו הריחוק הגאוגרפי של ארה"ב ואוסטרליה ממרכזי סכסוך באירופה, או ההפרדה של ספרד ואיטליה ממרכז היבשת על ידי האלפים).

2.       ההיקף הטריטוריאלי כשלעצמו. מדינה בעלת טריטוריה גדולה קשה יותר לכיבוש מאשר מדינה קטנה. חשיבות הגודל עולה בימינו עקב פצצות הגרעין- יש צורך לפזר ריכוזי אוכלוסיה ותעשיה כדי לאפשר מתקפת נגד במקרה של התקפה אטומית.

שטחה של עירק הוא 438,466 קמ"ר, ואילו שיטחה של איראן 1,621,866 קמ"ר. עיניין הריחוק או ההפרדה הגיאוגרפית אינה רלוונטית, כי לשתי המדינות יש גבול משותף, והן עצמן מהוות את מוקד הסכסוך. שטחה של איראן גדול פי ארבע מזה של עירק. לכך יש חשיבות בגלל הגורם מידת הפגיעות של מרכזי האוכלוסיה. באיראן – רוב הערים הגדולות מרוחקות מהגבול העירקי (משהד, קום, אספהן, רשט, טבריב, טהרן- עיר הבירה מרוחקת 700 ק"מ מהגבול), ומפעלי התעשיה מפוזרים ברחבי המדינה (בעיקר בצפון). לעומתה עירק פגיעה יותר מבחינה זו: שתי עריה המרכזיות, בגדד- עיר הבירה (מרוחקת רק כ100 ק"מ מהגבול), ובצרה- עיר הנמל הראשית נמצאות בטווח האש של האיראנים. לעירק אין עומק אסטרטגי, ואין לה גישה מאבטחת למפרץ.

אורך הגבול הוא 1,300 ק"מ, אזורי ההרים בצפון תלולים וצחיחים. כמה מהפסגות מגיעות לגובה של 2,700 מטר, ורוב השטח נמצא מעל גובה 1,000 מטר. האזור חמים בקייץ אך קר במשך שאר השנה, הפסגות והרמות מכוסות שלג בחורף, הדבר מעורר בעיות לוגיסטיות קשות, ולכן הלחימה חייבת להתבצע מרכס לרכס. הדרכים וצירי התקשורת מוגבלים בדרך כלל וחשופים לחבלה ולמארבים. הגובה הוא גורם חשוב בצפון, מטעמים מבצעיים ואקלימיים.

הלחימה העיקרית מתרכזת באזוריים המרכזיים והדרומיים של הגבול. מחסומי ההרים ומים מכבידים על תנועת כלי רכב באזורי אלו. העבירות לרכב סבירה עד טובה בדרום מערב איראן עד דזפול. התנאים לתנועת רכב צפונה משם נעשים קשים ביותר עד הרי זגרוס- נותן לאיראן יתרון הגנה על שטחיה בצפון, שם נמצאים רוב מפעלי התעשייה שלה.

הגזרה המרכזית מקיפה את השטח המקביל לבגדד, הגבול יוצר בליטה בצורת קשת רחבה לתוך שטח עירק- עיר הבירה חשופה לפגיעה ישירה מצד האיראנים. בנוסף בגדד חשופה לתנועת שיריון דרך כמה מעברים בהרי הזגרוס, והשטח המישורי השטוח בצד עירק לא מעניק מחסה לתנועת כוחות חי"ר עירקים. ההגנה של עירק מול איראן היא חגורת ביצות, עירק בנתה סוללות עפר, שהפכו חלקים שהשטח למחסומי מים גדולים. עירק הטתה את הפרת והחידקל מזרחה לבצרה ויצרה שטחים נרחבים של אגמים וביצות. שטחים אלו נתנו לבצרה הגנה מפני מעבר של כוחות שיריון איראנים. דבר נוסף העומד לטובת עירק היא העובדה כי הטמפרטורות בגירותיה הדרומיות והמרכזיות שלה עולה על 30 מצלות צלזיוס, במשך רוב השנה. תנאים סביבתיים אלו מכבידים על תנועת כוחות שיריון, ולחימה מכל סוג היא עניין קשה ולא נעים. הטמפרטורה בכלי רכב סגורים יכולה להגיע ליותר מ50 מעלות צלזיוס, בעיות חום ומים יכולות לשלל מכוחות חי"ר את האפקטיביות שלו לאחר יום אחד בשטח. משאבים כלכליים:

1.      מזון- למדינה הנושאת עצמה, או שכמעט נושאת עצמה, מבחינת ייצור המזון, יתרון גדול על פני אומה שעליה ליבא את מצרכי המזון שאין היא מגדלת. כלומר מחסור במזון מתוצרת בית מהווה מקור חולשה.

באיראן מועסקים 43% מכוח העבודה בחקלאות, אך תרומתו לתל"ג היא בשיעור של 16.5% בלבד. שטחי החקלאות נרחבים ביותר, ומהווים כ11.5% מכלל הקרקעות באיראן. נראה כי איראן מספקת את רוב צרכי המזון שלה.

בעירק 52% מכוח העבודה עוסקים בחקלאות, ותרומתם לתל"ג היא בשיעור של 20%. בגלל חקלאות נחשלת ומנהל לקוי, עירק החלה ליבא דגנים שקודם היתה מייצרת לעצמה, אך יש להניח כי הקיף היבוא קטן בהשוואה להקיף היצור המקומי.

2.      חומרי גלם- כמו בנושא המזון, מדינה שיש לה חומרי גלם רבים יותר, ואשר הם חיוניים יותר לתעשיות השונות או לייצור נשק, עוצמתה גולה יותר ביחס לחברתה.

חמר הגלם העיקרי בשתי המדינות הוא הנפט. שתי המדינות הן מגדולות מפיקות הנפט בעולם, ולשתיהן רזרבות נפט אדירות.

איראן מפיקה 28% מתפוקת הנפט של המזרח התיכון (נכון לסוף שנות ה70-). יצוא הנפט מהווה 87% מכלל היצוא האיראני. לאיראן יש רזרבות נפט של 8.5 מליארד טון- שלישית בגודלה אחרי סעודיה וכווית. בנוסף יש לאיראן רזרבות של גז טבעי 5700 מליארד מ"ק- שנייה בעולם אחרי ברית המועצות.

בעירק הנפט הוא מקור העושר העיקרי של המשק, והכוח המניע להתפתחותו- הכלכלה העירקית תלויה באופן מוחלט על הנעשה בשוק הנפט העולמי. המדינה תופסת מקום שמיני בעולם בתפוקת הנפט.

התעשייה בעירק אינה מפותחת, עיקרה הוא יצור חומרי בניין: מלט, לבנים ורעפים וטוויה ואריגת כותנה. לכן עיראק נאלצת לייבא אפילו מוצרי תעשייה פשוטים.

3.      כושר תעשייתי- לא מספיק לדעת את מציאותם של מחצבים, יש להעריך את הכשר התעשייתי לניצולם. שני הגורמים קשורים האחד בשני. יש לבדוק מהו כושרה של התעשייה להפיק תועל מן המחצבים שברשותה. התעשייה היא המוציאה לפועל את הפוטנציאל של המדינה במשאבים טבעיים.

באיראן הוקמו בסוף שנות ה70- מפעלי תעשייה רבים, בהם מפעלי הפלדה באיספהן, ופיתוח מחצבי הנחושת ביוזמה אמריקאית, לפי תכנית החומש האיראנית של השה. כל הכספים מהכנסות הנפט הושקעו בהרחבת מערכות התחבורה, הכפלת תפוקת החשמל, תיעוש ועיור (כ$120 מליארד) ההשקעות מופנות בעיקר לענפי הפטרוכימיה, הברזל, המכונות ותעשיית הבניין. 17% מכוח העבודה מועסקים בתעשייה. איראן הקימה נמלים חדשים ומתקני יצוא באי ח'רג. איראן מיצרת לעצמה כמויות ניכרות של נשק קל ותחמושת. בעירק ענפי התעשייה העיקרים הם מזון, טקסטיל וחמרי בניה, בהם עוסקים 60% המעובדים בתעשייה. 5.7% מכוח העבודה מועסק בתעשייה, ותרומתו לתל"ג היא בשיעור של 11%. עירק כדי להפחית את תלותה בנמלי המפרץ, סללה דרכים חדשות אל טורקיה וירדן, הקימה נמל ובסיס ימי חדשים באום קצר ובאל- פאו, הקימה מסופי הטענת נפט מול חופיים במפרץ.

עירק הניחה שני צינורות נפט אחד 1,000 ק"מ אורכו, עובר בטורקיה והסתיים ביומורטליק, קיבולתו 650.000 חביות ליום. השני הוא קו אסטרטגי שעבר בסוריה ויכול לשאת 700,000 חבית ליום.

מבחינת הכושר התעשייתי איראן עולה על עירק.

כוננות צבאית:

הקיף הצבא ואיכותו מהווים גורם רב חשיבות בעוצמתה של מדינה. חשוב לבדוק מהו גודל הכוחות הסדירים, מהו הקיף המילואים, מהי הטכנולוגיה, ומהם הכלים הצבאים, מהי החשיבה האסטרטגית, מהי מידת הכוננות והכשירות הטכנית של הצבא.

המהפיכה האירנית עלתה לאיראן בחלק גדול מכוחות הצבא, וביכולת לנצל את מצבורי הנשק הענקיים שהקים השאה. בתחילת 1979, היו לאיראן 415,000 אנשי צבא, אך רק לשליש מכוח זה היה אימון צבאי כלשהו. צבא היבשה האיראני היה 285,000 איש+ 300,000 אנשי מילואים. רק דיווזית שריון אחת ושתי דיויזיות חי"ר היו מאורגנות ללוחמה מודרנית. לרוב יחידות הצבא האיראני אין שום אפקטיביות קרבית. לאיראן היו סה"כ:

1,735 טנקי מערכה: 875 טנקי צ'יפטן, שסבלו מבעיות של שמישות ותחזוקה, מנועים חלשים ואי יכולת קירור מספקת לתנאי החום הקשים ששררו. רק שליש היה שמיש בפועל.400 טנקי M-47, M-48 , שתחזוקתם היתה לקויה, 460 טנקי M-60. 250 טנקי סקורפיון קלים

825 נגמ"שי לחימה: 500 סובייטים ו325 אמריקאים.

700 קני ארטילריה

1,800 תותחי נ"מ.

447 מטוסי קרב: 190 פאנטומים, 166 F-5E,F-5F, 77 מטוסי F-14A, 14 מטוסי RF-4E.

לכל המטוסים חימוש מודרני הכולל טילי קרקע אויר, וטילי אויר- אויר.

חייל הים האיראני: צוללת אמריקאים מסוג טהנג, 3 משחתות, 4 פריגאטות ו4 קורבטות אמריקאיות מסוג PF-103, 6 סטי"לים מסוג קמן,

אך כוחות אלו שהיו לאיראן לא היו אלו שיצאו למלחמה. איראן עברה טיהורים בפיקוד העליון ובסגל הקצונה, היו הוצאות להורג ומעצרים שרירותיים. טיהורים אלו הוציאו להורג 12,000 אנשי צבא, והם הביאו למבנה פיקוד שסוע, ונטול יכולת תפקוד.60% מהצבא ערק- מצבת צבא היבשה ירד מ285,000 כוח סדיר ל90,000. מצבת חיל האויר ירדה גם היא, חיל האויר איבד בטיהורים את רוב אנשי המפתח שלו, והחל לסבול מבעיות לוגיסטיות קשות. המערכת הלוגיסטית שהקימה ממשלת השאה בעזרת האמריקאים, הגיע רק לרמה של קידוד ורישום במחשב, רוב התוכנה הנחוצה לשימוש בתכניים אלו לא הותקנה עדיין, הכוחות האיראנים נאלצו לחפש ידנית את הציוד הדרוש ליחידותיהן, בלי שום מערכת מרכזית להזמנת ציוד. עד סוף אוגוסט 79 יצאו רוב מטוסי חיל האוויר האיראני מכלל שמישות. "הצבא האיראני סובל ממחסור בחלקי חילוף, בהעדר טכנאים ומערכות תחזוקה, והפיקוד הבכיר שלו שנפגע במהפיכה חסר נסיון"

עירק בניגוד לאיראן חיזקה את קשריה הצבאיים עם המערב, ולכן היא יכלה לרכוש כל מערכת נשק שרצתה. כוחות ההגנה של עירק בצבא היבשה היו 190,000 איש+ 250,000 אנשי מילואים. רק דיוזית שריון אחת ושתיים (מתוך 6) דויזיות חי"ר היו מאורגנות ללוחמה מודרנית. הצבא העממי העניק אימון צבאי לכל חבר במפלגת הבעת' ומצבתו מנתה 250,000 איש מאומנים. לעירק היו: 2,700 טנקים: 2,500 סובייטים, והשאר צרפתים.

2,500 נגמ"שים

800 קווי ארטילריה

1,200 תותחי נ"מ

332 מטוסי קרב: 80 מיג 23B, 40 מטוסי Su-7B, 60 מטוסי Su-20, 115 מיג 21

חיל הים העירקי: פריגטה אחת, 8 סטי"לים, 3 ספינות סיור גדולות ו 8 קטנות.

עירק לא הסתמכה רבות על סיוע טכני זר, כפי שאיראן עשתה, היא היתה מסוגלת להפעיל בעצמה את עיקר הציוד ומערכות התמיכה.

ב1979 עירק מוציאה כפליים מאיראן על יבוא נשק, יתרונה של עירק עולה על איראן 5:1, עירק היתה מסוגלת לרכוש נשק ומרפת ובריטניה בקלות, ולקבל סיוע בהעברת טכנולוגיה ואימונים.

איראן הוציאה סכום גדול על מערכות מערביות מודרניות, החדישות ביותר שנמצאות בשוק. רוב הנשק העירקי כלל מערכות מתוצרת הגוש הסובייטי, שהיו נחותות מקבילותיהן המערביות, ובמקרים רבים פיגרו בדור שלם אחרי אלה שבידי איראן. הספקת הנשק האמריקאי והמערבי, העניקה לאיראן יתרון איכותי כביר על הנשק שעירק השיגה במרית המועצות וצרפת.

נשק גרעיני: לא לאיראן ולא לעירק יש נשק גרעיני, אך שני הצדדים מנסים להשיגו.

נשק כימי/ ביולוגי: עירק החלה ביצור חל"כ באמצע שנות ה70-, כתגובה על ידיעות לישראל ומצריים מצוידות בנשק כימי. עירק פנתה לחברות בגרמניה המערבית, בשוויץ, בהולנד, בבלגיה ובאיטליה, והצליחה לרכוש את רוב הפריטים הדרושים לה. לעירק לא היו מאגרים גדולים של חל"כ, חומרי גלם או היכולת להרחבת כושר הייצור של החל"כ, כנדרש לשימוש נרחב בחל"כ במלחמה. עם כל זאת עירק יצרה גז חרדל, גז זה העניק לעירק יתרונות צבאיים משמעותיים. גז זה קל לייצור, והוא אפקטיבי ביותר כשהוא מופעל נגד חי"ר, או בני אדם חשופים בכלל. גז החרדל העניק לעירק יתרונות על החי"ר האיראני, ששהה זמן רב באזורים חשופים, והסיע הרפואי אותו קיבל היה מוגבל, ולעיתים לא יעיל כלל- דבר שהגדיל את התמותה בקרב האיראנים.

איראן החלה לעסוק בלוחמה כימית הרבה זמן אחרי עירק. איראן משתמשת לראשונה בחל"כ רק לאחר, שזו הצליחה להשתלט על שלל שנלקח מעירק.

עירק נחלה הצלחה גדולה יותר בשימוש בחל"כ, היא מצליחה לקנות, לבנות ואף לייצר נשק כימי משלה. ללוחמה הכימית היתה השפעה קריטית על המוראל הצבאי והאזרחי באיראן. חיילים שחושבים שהם נטולי מגן יתמוטטו ויברחו אחרי שספגו אבידות מוגבלות. אזרחים החוששים מהתקפת גזים עלולים להפסיק לתמוך בעמדת ממשלתן בסכסוך .

אוכלוסיה:

ההתיחסות מוגבלת רק לאוכלוסיה האפקטיבית- בגיל העבודה. אוכלוסיה גדולה דרושה לקיום מפעלים תעשייתיים, ולהצבת כוחות צבא גדולים יותר. אין קשר בין גודל אוכלוסיתה של מדינה לעוצמתה (למשל הודו או מצריים), אך בכל זאת דרושה כמות מספקת של אוכלוסין לקיום הצרכים הנ"ל. מדדים נוספים שמורגנטאו מחשיב הם צפיפות האוכלוסין וקצב הגידול השנתי.

איראן- 38.2 מליון תושבים. 43% מהאוכלוסיה מרוכזת בערים, צפיפות אוכלוסין ממוצעת 23 נפש לקמ"ר, אך קיימת צפיפות גבוהה סביב טהרן- המחוז המרכזי- 82 נפש לקמ"ר, בעוד שבאזורים המרוחקים יותר הצפיפות היא 3 נפש לקמ"ר. הגידול השנתי הוא 3.2%. האוכלוסיה האפקטיבית מהווה 26% מכלל האוכלוסיה. הדת השולטת באיראן היא אסלם שיעי- 95% מהאוכלוסיה.

עירק- 18 מליון תושבים.70% מהאוכלוסיה מרוכזת בערים, רוב השטח הוא מדברי, ולכן הצפיפות בשטחים הניתנים לעיבוד היא 80 נפש לקמ"ר. גילאי 0-10 מהווים כשליש מהאוכלוסיה. שיעור הגידול השנתי הוא 3.4%.כ57%- מהאוכלוסיה מתחת לגיל 20. הדת מחולקת לשני זרמים: אסלם סוני, ואסלם שיעי, כאשר הרוב הם שיעים- מהווים כ55% מהאוכלוסיה, אך השלטון הוא סוני- המהווים רק כ20%- מהאוכלוסיה. גיוון זה מהווה מכשול בניסיון ליצור לאום עירקי.

בעירק קיים הריכוז השיעי הדגול ביותר, אך עקב צירוף של גורמים הסטורים, פוליטיים וחברתיים, האוכלוסיה השיעית נותרה מקופחת ונחשלת.

לאיראן יש יתרון עצום על עירק, מבחינת כוח העבודה שלה. אך עירק מסוגלת ליבא כוח אדם זר, כתחליף לכוח האדם הצבאי, ולכוח העבודה שלה, וזה מסייע לה להתגבר על יתרונה של איראן באוכלוסיה כוללת.

בנוסף, בגלל התהפוכה הפוליטית בשלטון איראן, איראן מאבדת כוח אדם מיומן ששרת בימי השאה בכוחות הצבא הסדירים אם במסגרת הטיהורים ששלטונו של חומיני, ואם בגלל עזיבת המומחים המערביים, שהנהיגו את השינויים בזמן שלטונו של השאה.

כוח האדם הצבאי של איראן מסתמך על גיוס זמני חפוז, עם תקופות אימון קצרות, כדי למלא את צרכי כוח האדם שלה, ואחר כך היא הניחה לחלק גדול מכוח אדם זה לחזור לחיים אזרחיים. לכן לעירק במקרים רבים כוח אדם גדול יותר בחזית, וכמעט תמיד היה לה כוח אדם מיומן יותר. עירק הצליחה להקים צבא קבע מקצועי, שהלך וגדל בהתמדה.

יציבות פוליטית

כל עוד שלט השאה באיראן היתה איראן יציבה מבחינה פוליטית. נפילת השאה הולידה מערכת פוליטית חדשה, משיחית בציוויונה. עליתו של האיטוללה חומיני לשלטון איים פוליטית על עירק הרבה יותר מאשר איים משטרו של השאה לפניו. במקביל המהפיכה האיראנית יצרה תוהו ובהו ברות יחידות הצבא האיראני, וניתקה את איראן מכל קשר שהיה לה עם ארצות הברית והמערב. איראן נקלעה לעימות קשה עם ארה"ב ונותקה ממקור הנשק העיקרי שלה.

בנוסף לאיראן יש בעיות בטחון פנים- היא נאלצת לצאת למערכה צבאית גדולה באפריל 79 לדיכוי הכורדים והאזרים. במשך רוב הקייץ איראן היתה במצב של כמעט מלחמת אזרחים לדיכוי סיעות הכורדיות בתחומיה, בעודה תומכת לכורדים המורדים בעיראק.

עירק היתה מסוכסכת עם הכורדים שבשטחה, וזה הביא להחלשותה מבפנים, היא לא יכלה לאבטח את גבולותיה בלי להגיע, קודם כל, להסכמה מלאה עם הכורדים, והנהגת הבעת' הוכיחה כי היא אינה מסוגלת לעשות זאת. השאה ולאחריו חומיני ניצלו את נקודת החולשה הזו, ולא פעם חידשו את הסכסוך בינם לצרכים. עירק היתה שרויה בבעיות קשות עם המפלגה הקומוניסטית העירקית, ובחיכוכים קשים עם מפלגת הבעת' הסורית. היתה גם מתיחות חריפה בין ממשלת הבעת' העירקית, בשליטה סונית, לבין הרוב השיעי והמיעוט הכורדי. סדאם חוסיין ערך טיהורים כדי להבטיח את עלייתם של קצינים הנאמנים לבעת'. אך עם כל זאת, הנהגת עירק היתה מלוכדת סביב מנהיג אוטוקרטי, פעלתני ויחיד, וכוחות הצבא היו כפופים היטב לשליטתו.

עירק היתה הרבה יותר מגובשת, היא מנצלת את ההפיכה האיראנית- את התרועעות המשטר וחילוקי הדעות, יש יריבות בין כוחות הצבא הסדירים לבין חומיני. בנוסף לעירק יש יחסי ידידות עם המדינות השכנות, והיא מפתחת קשרי סחר עם אירופה המערבית, עליהם היא שומרת במשך כל המלחמה.

מוראל לאומי:

המרכיב העיקרי ביחסי הכוחות בין איראן ועירק הוא מרכיב המוראל הלאומי. מוראל לאומי הוא מידת העקשנות בה סועדת אומה את מדיניות החוץ של ממשלתה בימי שלום ומלחמה. מורגנטאו אומר, כי בנקודה מסויימת יתערער המוראל הלאומי של כל עם, אך סף ההתערערות שונה. במרקה של המוסלמים השיעים- אין אנו יכולים לדעת מה סף ההתערערות המוראל הלאומי שלהם. "משמרות המהפיכה האיראנים הוכיחו כי גם בעידן הנשק המודרני והמתוחכם, יכולה המוטיבציה והפנאטיות לשחק תפקיד מכריע במערכה הצבאית".

מוראל לאומי מורכב מדימויו של כל אחד מהפרטים במדינה מסויימת לגבי יכולתה הצבאית של מדינתו, עוצמתה הצבאית, הכלכלית, רמת הכריזמטיות של המנהיג ועוצמת שאר המדינות היריבות. זהו מקבץ של תחושות, ולכן זהו המרכיב הפחות יציב מכל מרכיבי העוצמה.

דימוי האזרחים יבול להיות שגוי ומסולף מיסודו, אך זה מה שקובע את דימויו של האזרח ולא העובדות הפשוטות.

עירק פתחה את המלחמה ביתרון מכריע בגלל האנדרלמוסיה בכוחותיה של איראן. במשך הזמן היא מאבדת יתרון זה, בגלל הלהט המהפכני והלאומני שאפשר לאיראן להגדיל את כוח האדם:

"רוח לאומית איראנית והתלכדות לאומית סביב הנהגת חומיני, המשלבים בקנאות דתית, ובמנהיגותו הכריזמטית של חומיני, הם המניעים היום את רצון הלחימה האיראני, תחת הסיסמא הצלת המולדת הפרסית מהאוייב העירקי".

ללא מוראל לאומי אין הכוח הלאומי, אלא כוח חומרי, אומר מורגנטאו, או שהוא בגדר יסוד פוטנציאלי המצפה לשיא התממשותו. מתברר כי המוראל הלאומי היה המרכיב החשוב ביותר בעוצמתה הלאומית של איראן. זאת גם לאור העובדה כי הנתונים שהוצגו במהלך העבודה, השתנו ערב פרוץ המלחמה, כי איראן ניתקה את יחסיה עם ארצות הברית, רוב התשתית התעשיתית והצבאית נתמכו וקויימו על ידי ארצות הברית, וחומיני ערך טיהור בצבא האיראני. בעוד העירקים עצמם היו חסרי מוטיבציה: "משטרו של סדאם חוסיין, הוא כיום בלתי פופלארי . . . חיילי עירק חסרים מוטיבציה". סיכום:

האסטרטגיה הטובה ביותר לניצחון היא של איראן, יש לה עליונות ברוב התחומים:

*  מבחינה גאוגרפית- השטח שלה גדול פי ארבע משטחיה של עירק, שטחיה מוגנים יותר, עריה המרכזיות והמפעלים פזורים יותר, והתנאים הגאוגרפים משחקים לצידה, מבחינת אסטרטגיה הגנתית. האקלים בה נוח יותר ופחות קיצוני מאשר בעירק.

*  מבחינה כלכלית: לאיראן יש יתרון כלכלי על עירק, היא מיצרת לעצמה את המזון שלה, יש לה מפעלים בתעשייה הכבדה והיא מיצרת לעצמה חלק מהתחמושת לה היא זקוקה.

*  מבחינה צבאית: לאיראן יש טכנולוגיה חדישה יותר, עירק מפגרת אחריה בדור ויותר.

*  מבחינת כוח אדם: לאיראן יש עליונות בכוח האדם שלה- אוכלוסיתה היא פי שלוש מאוכלוסית עירק. בנוסף באיראן הדת היא אחידה- 95% מהאוכלוסיה היא שיעית, דבר היוצר אחידות דתית.

*  מבחינה פוליטית: עירק עולה על איראן, וזה נותן לה יתרון בכל שאר התחומים. באיראן התרחשה מהפיכה פוליטית אשר הסבה לעוצמתה נזק רב. היא מאבדת מכוח האדם המיומן שלה בצבא, היא מאבדת מעליונותה הצבאית, למרות שהטכנולוגיה שלה טובה ומתקדמת יותר. אין כוח אדם מיומן אשר יכול לתפעל את הנשק. הלוגיסטיקה שעובר בצבא נשאר ברמת הקידוד, סילוק המומחים האמריקאים עם עליתו של חומיני, הביא לכך שהתהליך לא יושלם, וזה רק מחליש יותר את הצבא. רוב כוחות ההגנה הסדירים של איראן לא עברו אימוני ריענון, והגיוס לכוחות הסדירים משובש, ובמקרים רבים לא יעיל כלל.

בעירק השלטון מגובש ויציב למרות הפילוג באוכלוסיה המבחינה הדתית. הנהגת עירק היתה מלוכדת סביב מנהיג אוטוקרטי, פעלתני ויחיד, וכוחות הצבא היו כפופים היטב לשליטתו.

עירק, בגלל נחיתותה הטכנולוגית בנשק, מצליחה לתפעל את הנשק שלהם טוב יותר מהאיראנים, הם לא תלויים בגורמים חיצוניים לתפעול המערכות שלהם. בנוסף לעירק יש נגישות במהלך כל המלחמה לרכישת נשק, שעה שאיראן התנתקה מספקית הנשק הראשית שלה (ארה"ב), עם עלייתו של חומיני.

מלחמת איראן עירק מדגישה את הקושי להשתמש במרכיבים המדידים. לעיתים תכופות המדדים האיכותיים הם הקובעים את תוצאת ההתמודדות. אין כל ספק שלאיראן היתה עליונות גם מבחינת גודל הכוחות, גם מבחנת התקדמות טכנולוגית, גם מבחינת כלכלה, אך עם כל זאת האיראנים לא מצליחים להכריע את העירקים. למרות נחיתותה של עירק מבחינת המדדים הכמותיים, אין יחס זה מתבטא בשדה הקרב, בעיקר בגלל בעיותיה הפנימיות של איראן. ביבליוגרפיה:

1.        ברעם, אמציה; זיידל, רונן (1992). עירק. ירושליים: משרד החינוך והתרבות.

2.        מורגנטאו, י. הנס (1974). פוליטיקה בין האומות. תל- אביב: יחדיו.

3.        מנשרי, דוד (1996). איראן: בין איסלם ומערב. תל- אביב: משרד הביטחון.

4.        פארוור, יהושוע {עורך}(1985). אנציקלופדיה עברית ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות. ערך עירק כז' עמ' 110-135, מב' עמ' 911-914.

5.        פארוור, יהושוע {עורך}(1985). אנציקלופדיה עברית. ירושלים: חברה להוצאת אנציקלופדיות. ערך איראן ג' עמ' 241-247, כח' עמ' 333-383, מב' עמ' 107-116.

6.        קורדסמן, א. אנתוני (1998). מלחמת איראן עירק. תל- אביב: מערכות.

7.        שנהב, מרדכי (1981). מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים יחידה 4. תל- אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

8.        אפרתי, דן "קדאסייאת צאדם", מערכות, עורך: מאיר בן הלל, תל- אביב, ינואר פבואר 81 חוברת 287 עמ' 21-27.

9.        שפיגל, אור "הפנאטיות ויצריה בשדה הקרב", הארץ, עורך: אהרון מוזס, תל- אביב 27.5.82 ע' 16.

קבל את העבודה מייד בתום ההזמנה
רכישת העבודה

ניתן לרכוש את העבודה "מושג העוצמה : מלחמת איראן - עיראק" באמצעות טופס ההזמנה המאובטח.

לרכישת העבודה לחץ כאן.
קובץ העבודה יישלח לכתובת הדואר האלקטרוני שיוזן בטופס ההזמנה מייד עם סיום ההזמנה.
ניתן לשלם עבור העבודה בעד 3 תשלומים ללא ריבית והצמדה.