לקויות למידה

לקויות למידה

המושג לקות הלמידה הוא מושג מורכב ורבגוני. גם כיום, לא קיימת הגדרה אחידה בספרות המחקרית ללקויות למידה, אולם נהוג להתייחס לחסכים במיומנויות אקדמאיות, ו/או להפרעות נוירולוגיות שונות המשפיעות על יכולת קליטת, עיבוד ושימור מידע של היחיד. הופעתן של לקויות למידה מקושרת לעיתים קרובות עם תופעות נלוות, כדוגמת, הפרעות קשב וריכוז, סרבול מוטורי ותופעות של חרדה ודיכאון. כיום, מוצע לבסס את אבחון לקויות למידה תוך שימת דגש על התפקוד היום יומי. שינוי זה משקף את ההבנה ביחס לטבען המורכב של לקויות הלמידה. על פי מודל הICF לקויות למידה הן סוג של מצב בריאות שמקורו במבנה הגוף ותפקודו (המקור נוירולוגי) .

על פי הגדרת משרד החינוך והמועצה הלאומית המשותפת האמריקנית לליקויי למידה ( NJCLD – National Joint Committee on Learning Disabilities  )  לקויות למידה כוללות קבוצת של הפרעות שונות. ילדים ובוגרים הסובלים מליקויי למידה יתקשו לעיתים להקשיב לאורך זמן, רכישה של מיומנויות דיבור, מיומנויות אוריינות, ומיומנויות בחשבון  עשויה אף היא להיות בעייתית. העדויות המחקריות מייחסות את הגורם ללקויות הלמידה לפגיעה נוירולוגית מסוימת. על אף שמוכר שלקויות אלו עשויות להופיע יחד עם פגיעות נוספות, וכי קשיי למידה עשויים להיווצר אף כתוצאה מתנאים חיצוניים שונים, כגון, פיגור סביבתי, פגיעות אלו אינן נכללות בהגדרה של לקויות למידה והטיפול בהן שונה. הגדרה נוספת, שמקורה במדריך לאבחנות פסיכיאטריות מתייחסת לפער בין ביצועי התלמיד במבחנים סטנדרטיים בקריאה , במתמטיקה או בהבעה בכתב לבין המצופה מתלמיד בן גילו, מלימודיו ומרמת המשכל שלו, ולהפרעה התפקודית הנגרמת כתוצאה מן הלקות.

הצורך בהתייחסות לתפקוד בתחומים שונים בהערכת בוגרים עם לקויות למידה

לקות הלמידה היא לקות כרונית המלווה את האדם לאורך כל חייו. בילדות הלקות מתבטאת בקשיים לימודיים ומיוחסת לגורם התפתחותי, אך עם הזמן הסביבה סובלנית פחות לגילויים השונים של הלקות. מחקרים שבחנו את השפעותיהן של לקויות למידה על תחומי החיים השונים, מצביעים על פגיעה מערכתית רחבה הכוללת פגיעה בתפקוד בכל תחומי החיים המהותיים. נמצא כי בוגרים לקויי למידה מציגים קשיים תפקודיים בתחומים שונים, כאשר, בשלב זה של החיים קשה להעריך אם מקור הקשיים הוא בחסך הנוירולוגי הוא בכשל נלמד. בוגרים מדווחים למשל על קשיים בהתארגנות, וקשיים בביצוע פעילויות שונות כגון בישול, נהיגה, נסיעה בתחבורה ציבורית.

הערכה תפקודית ביחס ללקויות למידה

מודל ארגון הבריאות העולמי להבנת צורכי האדם הבוגר בעל לקויות למידה (International Classification of Functioning Disability and Health, ICF) מבחין בין גורמים אישיים ( למידה ויישום ידע, מטלות ודרישות כלליות, תקשורת ניידות, טיפול עצמי, חיי הבית, קשרים בינאישיים, יחסים, תחומי חיים, חברה וקהילה) וגורמים סביבתיים (מוצרים וטכנולוגיה, הסביבה הטבעית ושינויים אנושיים בה, מערכות תמיכה, עמדות, שירותים מדיניות ומערכות) ובוחן את השפעותיהם של אלו על 3 תחומים: מבנה הגוף ותפקודו, פעילויות (הוצאה לפועל של מטלות ספציפיות) והשתתפות (מעורבות במגוון מצבי חיים בסביבה החברתית, משפחתית ותעסוקתית) וכפועל יוצא, את השפעתם של תחומים אלו על מצבי בריאות. המודל אינו מתייחס לפרטים לקויי למידה באופן ייחודי. יישום המודל מאפשר לזהות את תחומי החוזק והחולשה של שרית, הסובלת מלקויות למידה מורכבות, ולזהות את הגורמים המעכבים והמסייעים לה בתפקוד. יישום של תובנות אלו מאפשר לבנות תוכנית התערבות לצורך שיפור התפקוד והקניית אסטרטגיות להתמודדות.