ארגון “הצלב האדום הבין- לאומי” ואופי פעולתו בתקופת השואה

שנת הגשה 2008, 5063 מילים
ILS 179.00 – קנה עכשיו

• מדוע חשובה הייתה לנאצים עמדת “הצלב האדום” בנוגע לתנאי החיים של היהודים במחנות?
• מדוע אפשרו הנאצים למשלחות מטעם “הצלב האדום” לסייר במחנות?
• האם הייתה השפעה אפשרית של ארגון “הצלב האדום” לשיפור התנאים ואם כן, מדוע לא באה לידי ביטוי?
כותרת ספרו של אריה בן טוב, “הצלב האדום איחר להגיע” העוסק ביהודי הונגריה בין השנים 1943-1945 והוועד הבינ”ל של “הצלב האדום”, מעידה על כך שהייתה ציפייה יהודית לעזרה והצלה של “הצלב האדום”, וככל הנראה הייתה סיבה אמיתית לתקווה זו שהכזיבה מסיבות שונות.
“הצלב האדום” לא פעל כמצופה והשאלה שלי היא – מה יכול היה לעשות, איך, ומדוע בסופו של דבר יכולותיו לא באו לידי ביצוע .

עבודתי תעסוק בשאלות אלו.

 

 הצלב האדום- רקע היסטורי

 

הארגון, תנועה המוכרת בשם “הצלב האדום הבינלאומי” אינו נושא בתפקיד רשמי כלשהו והוא התאגדות הומניטארית עולמית שמטרתו הגשת עזרה לזקוקים לו. הוא ארגון הומניטארי לא ממשלתי, בין לאומי המורכב מאזרחי שוויץ בלבד וקשורות אליו אגודות ארציות ממדינות רבות ברחבי העולם. המדינות החברות בארגון מחויבות לכבד את הנייטרליות של הארגון, אנשיו והציוד בו הוא משתמש, לאפשר לו הגשת סיוע לכל אדם במצוקה, כאשר כיבוד הנייטרליות של הארגון חשובה במיוחד באזורי מלחמה. המשרדים הראשיים של “הוועד הבינלאומי של הצלב האדום” ו”הסהר האדום” נמצאים בז’נבה שבשווייץ.

התפקיד העיקרי של “הצלב האדום הבינלאומי” (להלן צא”ב) הוא קיום ופיתוח קשרים בין האגודות הארציות, להיות מתווך ניטראלי בין צדדים לוחמים, ומתוקף היותו יוזמה של אמנת ז’נבה- לפקח על קיום החוק ההומינטארי ופיתוחו.[1]

 

מהגדרת הארגון, מעמדו, תפקידיו ומטרותיו משתמע כי  היה עליו לפעול לטובת הצלת יהודים בשואה ולהגיש עזרה תוך ניצול מעמדו כניטראלי.  עובדה זו מעלה את שאלת המעמד שהעניק הרייך השלישי לארגון “הצלב האדום”במלחמה והאם הוא הכיר בניטראליות של הארגון ואפשר לו לפעול.

 

רעיון הקמת ארגון רפואי הומניטארי נהגה ע”י השווייצרי ז’אן אנרי דינן, כתוצאה ממראות שראה בקרב סולפרינו בצפון איטליה, שנמשך 15 שעות. במהלך הקרב הוא חזה בעשרות אלפי פצועים והרוגים ששכבו בחום, עד שנאספו אל הבתים, הכנסיות והמרפאות המאולתרות, שלא היו ערוכים לטיפול במספר פצועים כה גדול. לכן, אסף נערות, נשים ועוברי אורח מהסביבה וניסה להגיש עזרה לפצועים. על אף המאמצים שהושקעו, דינן ידע שקיומו של גוף מסייע יכול היה למנוע את מותם של קורבנות רבים ולכן ניסה להעלות את רמת מודעות הציבור לנושא. ב- 1864 התארגן כנס בינלאומי, אשר הביא לכינונה של “אמנת ז’נבה הראשונה”. הסמל שנבחר לארגון הוא צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.[2]

[1] גוטמן ישראל (עורך), האינציקלופדיה של השואה, עמ’ 1038.

 

[2] בן- טוב אריה, הצלב האדום איחר להגיע, עמ’ 32-33.

 

ILS 179.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח , ,
מקצוע/ות
מספר מילים 5063
מספר מקורות 10
שנת הגשה 2008