שבחי המרצה:
ציון- 100
עבודה יסודית מאוד. כל הכבוד על הכללת מאמרים נוספים מעבר למינימום שנדרשת אליו.
בהצלחה בהמשך
תקציר המאמר החדש:
בישראל, על פי חוק החינוך המיוחד (1988), המסגרת החינוכית המתאימה ביותר לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים נקבעת על ידי ועדת השמה. בינואר 2005, הוצא התיקון השמיני בחוק- “זכות שימוע לתלמיד בוועדות השמה וערעורים”. מאמר זה, עניינו לבחון את יישום רפורמת תיקון 8 בחוק החינוך המיוחד הישראלי, המאפשרת לקולות הצעירים להישמע ולממש את זכותם החוקית להשתתף בדיונים של ועדת ההשמה שלהם.
דגש המאמר הוא על עמדותיהם של אנשי המקצוע המעורבים (יו”ר ועדה, מפקחים חינוכיים, מורים וכו’) לגבי החוק, והאם ובאילו דרכים השקפותיהם משפיעות על המידה שבה חוק זה מיושם. המחקר השתמש בסולם ליניארי של 8 שלבים, כדי ללמוד כיצד מעריכים אנשי המקצוע את הרמות הרצויות ואת הרמות בפועל של השתתפות ילדים בדיונים של וועדות ההשמה. בנוסף, הוערכה שביעת הרצון של התלמידים מתהליך הדיון, בהתבסס על תפיסותיהם של אנשי המקצוע.
הממצאים העיקריים היו שרבים מהמבוגרים האחראים ליישום הרפורמה אינם מאמינים בעקרונותיה ואף מתנגדים להשתתפות הילדים. ובדיונים שלהם, השתתפות הילדים הייתה גרועה.
המסקנה המרכזית הנובעת ממחקר זה, היא כי אין החקיקה לבדה מספיקה בעת יישום רפורמה שנויה במחלוקת. הפצתה של נורמה חברתית חדשה חייבת להיות מלווה במאמצים לקידום הרעיון של השתתפות ילדים בקרב אנשי המקצוע המיישמים אותה.
אינטגרציה:
בכל רחבי העולם, רפורמות חינוכיות גדולות הן הגה ופיתחו במוסדות השלטון המרכזי. אך עם זאת, לעיתים קרובות יישומם תלוי ברצון הטוב של מורים ואנשי מקצוע אחרים בתחום. הגורם האנושי, ובפרט אלה המורים אשר מלאכת יישום הרפורמה מופקדות לרוב בידיהם, הם חוליה מרכזית להצלחה של שינויים ורפורמות במערכת החינוך. אולם, ברוב המקרים אין הם שותפים לקבלת ההחלטות בתהליך ייזום החידושים והשינויים, והדבר המוביל פעמים רבות להתנגדות ולכישלון ביישומן של רפורמות חדשות.
במחקרים רבים הסוקרים את מקומם של המורים בהפעלת שינויים, מוצגת עמדה די ברורה על היות המורים בשולי קבלת ההחלטות. הרפורמות החינוכיות נכפות על המורים בדרך כלל על ידי פוליטיקאים ושליחיהם במנהל החינוכי (Fullan,2016). כך למשל, אחת הרפורמות הגדולות במערכת החינוך בישראל, רפורמת האינטגרציה- רפורמת חטיבות הביניים של 1968, הונחתה באמצעות חוק בכנסת. אחת הסיבות להתנגדות הסתדרות המורים הייתה אי-שיתוף מספק של המורים בקבלת ההחלטות הנוגעות לרפורמה (דרור, 2006). בדומה למאמר הנבחר, במקרה של תיקון 8 בחוק החינוך המיוחד הישראלי- בעניין השתתפות ילדים בוועדת ההשמה שלהם, הסתמך משרד החינוך על חקיקה ופרסום התקנות החדשות בלבד, תוך התעלמות מההתנגדות הנובעת מהשטח. בהתחשב בממצא כי אנשי מקצוע רבים מתנגדים לחוק ולעובדה כי לעמדות כלפי השתתפות ילדים תפקיד מפתח מרכזי ביישום חוק זה, יש להסיק מכך, כי חקיקה שכזו חייבת להיות מלווה במאמצים לקדם השתתפות ילדים בקרב אנשי מקצוע שעובדים עם ילדים מדי יום. המאמר מציע, לעשות זאת באמצעות סדנאות בית ספר, הכשרת מורים ושימוש בתקשורת הציבורית. גם אייזנר (2007), במאמרו, טוען טענה דומה על היות מאמצי הרפורמה בחינוך האמריקני כמופעלים…
ביבליוגרפיה (מתוך מאמרי הקורס):
אייזנר, א”ו (2007).
דרור, י’ (2006).
קובן, ל’ (2006).
• Arriazza ,G. (2004).
• Fullan, M. (2016):Ch. 4: “Initiation, Implementation, and Continuation”, p.45.
* Fullan, M. (2016):Ch.5: “Planning, doing, and coping with change”, p.82.
| מילות מפתח | |
| מקצוע/ות | חינוך, ממ"נים |
| מספר מילים | 2205 |
| מספר מקורות | |
| שנת הגשה | 2020 |