הסייגים לאחריות פלילית ולמימושה – הגנת הכורח + משפט משווה + משפט עברי, (ציון: 97)

שנת הגשה 2018, 13300 מילים
ILS 400.00 – קנה עכשיו

תוכן עניינים:

מבוא ……………………………………………………………………………………………………. 2
א. התפתחות הכורח במשפט המשווה ……………………………………………………………… 3
ב. ההיסטוריה החקיקתית בישראל בטרם תיקון 39 לחוק העונשין …………………………….. 5
ג. סייג הכורח לאחר תיקון 39 לחוק ………………………………………………………………… 6
ד. מהותו של סייג הכורח והצדקתו …………………………………………………………………. 8
ה. יסודותיו של סייג הכורח …………………………………………………………………………. 9 1. “לא יישא אדם באחריות פלילית” ……………………………………………………… 9
2. ……………………………………………………………………………….. 10
3. “שנצטווה לעשותו תוך איום” …………………………………………………………. 11
4. ……………………………………………………… 11
5. “של פגיעה חמורה” ……………………………………………………………………. 12
6. “בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו” …………………………………………………… 12
7. “שלו או של זולתו” …………………………………………………………………….. 13
8. “ושאנוס היה לעשותו עקב כך” ……………………………………………………….. 13
9. היסוד הנפשי ……………………………………………………………………………. 15
ו. סייגים לסייג הכורח ……………………………………………………………………………… 15 1. ………………………………………… 15 2. ………………………………………….. 17 3. ………………………………………………………… 18 4. ……………………………………………. 18
ז. אחריות המאיים ………………………………………………………………………………….. 19
ח. “כמעט כורח” כעילה לענישה מופחתת ……………………………………………………….. 20
ט. סייג הכורח בהשוואה לסייג הצורך וסייג ההגנה העצמית ………………………………….. 21
י. יישומו של סייג הכורח בפסיקה ………………………………………………………………… 23
סיכום ………………………………………………………………………………………………… 26

הסייגים לאחריות פלילית קבועים בפרק ה’1 לחוק העונשין. ראשית, נשאלת השאלה, מהו למעשה סייג לאחריות פלילית? מדובר בכלל, אשר בהתקיים התנאים הקבועים בו, אין מוטלת בדרך כלל אחריות פלילית על עושה העבירה. ההצדקה להכרה בסייגים לאחריות פלילית נובעת מכך שהטלת אחריות פלילית, במקרים מסוימים, אינה משרתת את מטרות דיני העונשין. כך לדוגמה, הטלת אחריות לעבירה של רצח שבוצע על ידי אדם חולה נפש אינה משרתת את מטרות דיני העונשין, הרי שאין כל טעם בהטלת עונש על אדם שאינו מבין את טיב המעשה או את הפסול בו.
הכורח הינו סייג לאחריות פלילית וקבוע בסעיף 34יב לחוק העונשין. פרופ’ ש”ז פלר בספרו “יסודות בדיני עונשין”, מתאר את סייג הכורח כ- “מצב בו נתון אדם שמבצע מעשה, בו מתקיימים כל הנתונים הרלוואנטיים להתהוות עבירה פלילית, אך המעשה נעשה על פי דרישה בלתי צפויה של אדם אחר, תחת איום מצידו עליו בפגיעה חמורה ומיידית, והציות לדרישה היה, בנסיבות העניין, הדרך הסבירה ביותר בה אותו אדם יכול היה למנוע את מימוש האיום”. סייג זה הינו סייג המהווה הצדק, שכן הוא נובע מנסיבות האירוע (in rem) ואין נסיבותיו האישיות של העושה משפיעות על התקיימות הסייג. לא ניתן לסווג את הכורח כפטור אלא כ-הצדק. הכורח מצדיק את ההתרחשות אשר אירעה ואינו פוטר את הפועל תחת כורח בשל התקיימות נסיבות אישיות ספציפיות בו דווקא. הרעיון הכללי העומד בבסיס סייג הכורח הוא החזקה, כי אדם הנתון באירוע של כורח, תחת איום בסכנה מוחשית, אינו מסוגל לגבש את האשם הנדרש בפלילים כדי שהתנהגותו תיחשב כעבריינית. הוא אינו מסוגל לבחור בחירה חופשית בין ביצועה של העבירה ובין הימנעות מביצועה ועל כן לא קיימת הצדקה להטיל עליו אחריות פלילית בגין התנהגותו. הכלל, שלפיו אדם אינו נושא באחריות על עבירה שנאנס לעשותה, מקובל בכל שיטות המשפט המודרניות. אין להעניש אדם על מעשה שלא הייתה לו אפשרות סבירה להימנע ממנו. רק מעשה שנעשה מרצון משקף את אופי העושה ומלמד על פגיעה מצידו בערכי החברה. כלל זה נוהג גם במשפט העברי: “אונס, רחמנא פטריה” – אונס, התורה פוטרת (מאחריות ומעונש).

ILS 400.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח , , , , , , , , , , , , ,
מקצוע/ות , , ,
מספר מילים 13300
מספר מקורות 42
שנת הגשה 2018