הסכסוך בין הודו לפקיסטן וההתחמשות הגרעינית

שנת הגשה 2018, 6727 מילים
ILS 170.00 – קנה עכשיו

תוכן עניינים :
מבוא……………………………………………………………………………..עמ’ 3-5
פרק א: הודו ופקיסטן – מהודו הבריטית לחלוקה של 1947………..עמ’ 6-11
פרק ב: היריבות בין הודו לפקיסטן מאז 1947 ואילך……………….עמ’ 12-16
פרק ג: הודו ופקיסטן כמעצמות גרעיניות……………………………..עמ’ 17-22
סיכום…………………………………………………………………………עמ’ 23-24
ביבליוגרפיה………………………………………………………………….עמ’ 25-27

מבוא:
שאלת מחקר : מה הניע כל אחת מן המדינות לפתח יכולת גרעינית ומה הסכנה מהפיכתן למדינות בעלות נשק גרעיני?
הודו ופקיסטאן הן שתי מדינות הגובלות אחת עם השנייה ובעלות עבר משותף מאז שקיבלו את עצמאותן בשנת 1947. בשנת 1947, לקראת יציאת הבריטים מהודו, למרות ניסיונות של מנהיגים הודים, ובראשם מהאטמה גנדי (שמו המלא מוהנדס קרמצ’נד גנדהי, Mohandas Karamchand Gandhi, 1869-1948), להרגיע את הסכסוך לא נותרה ברירה ונקבע בפרלמנט הבריטי חוק עצמאות הודו שסיכם את הסדרי החלוקה והוחלט לחלק את הודו לשתי מדינות מדינה הינדית בשם הודו ומדינה מוסלמית בשם פקיסטן (פקיסטן המזרחית ופקיסטן המערבית, שאנו מכירים כיום כמדינת פקיסטן ובנגלדש). מאז שזכו הודו ופקיסטן לעצמאותן, הן חולקות היסטוריה של יריבות שנמשכת יותר מ-70 שנים. שתי המדינות היו מעורבות בארבעת המלחמות האחת כנגד השנייה ועדיין נמצאות בקונפליקט מתמשך בהקשר למעמדו של חבל ג’אמו-קשמיר. בנוסף, על סמך הנתונים של ניסויים גרעיניים שהודו ופקיסטן ביצעו כל אחת לעצמה, ניתן לומר שלשני הצדדים יש כיום יכולת גרעינית. לכן, מטרת המחקר בעבודה, היא להבין ולנתח מקרה של הודו ופקיסטן מאז הודו הבריטית תוך התייחסות להתפתחות הקונפליקט ומלחמות ביניהן, לאחר מכן, לדון בגורם המניע את כל אחת משתי הצדדים לשאוף ולהשיג יכולת גרעינית, ובסכנות מהעובדה הזו. כדי לענות על שאלת המחקר שלי, אשתמש בגישה פרשנית, ואעשה זאת באמצעות המחקר האיכותני של ניתוח טקסטים קיימים. בעזרת שיטת המחקר האיכותני אחקור אירועים שהתרחשו בין הודו ופקיסטן תוך הסתמכות על מקורות אקדמיים כתובים כגון: ספרים ומאמרים, בנוסף תוך הסתמכות על מקורות לא אקדמיים כגון: אתרי חדשות, אתרי מידע היסטורי וכד.

ILS 170.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח , , ,
מקצוע/ות ,
מספר מילים 6727
מספר מקורות
שנת הגשה 2018