הפילוסופיה והתיאוריה של הצילום בעידן הדיגיטלי: ניתוח היבטים של מרקסיזם וקפיטליזם בדימוי של צ’ה גווארה
תוכן העניינים
מבוא 2
צ’ה גווארה כאישיות וכסמל 3
ניתוח הדימוי של צ’ה גווארה 5
סיכום ומסקנות 9
רשימת מקורות 10
מבוא
הדימוי מפורסם של צ’ה גווארה (ראה עמ’ 4) זה מזמן התנתק מגווארה האיש, ובעודו נתפס כמסמל סוציאליזם, הוא משרת את הקפיטליזם, למשל למכירה של פוסטרים וחולצות. סתירה זו וסתירות נוספות שמתקיימות בדימוי המפורסם של צ’ה גווארה הן הזדמנות טובה לבחון את הויכוח שבין וולטר בנימין לבין מרטין היידגר בנוגע לדימוי ולמקור.
בעבודה הנוכחית בכוונתי לנתח את הויכוח שבין וולטר בנימין לבין מרטין היידגר בנוגע לדימוי ולמקור, תוך ניתוח הדימוי המפורסם של צ’ה גווארה, על המשמעויות הפוליטיות שלו בהקשר לויכוח זה. שאלת המחקר היא: במה תורמים המאמרים “יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני” ו”על מקורו של מעשה אמנות” להבנת האספקטים הפוליטיים הסותרים הגלומים בדימוי המפורסם של צ’ה גווארה?
לשם בדיקת שאלה זו אפתח בתיאור קצר של גווארה כאישיות וכסמל. לאחר מכן, אנתח את הדימוי המפורסם של צ’ה גווארה על רקע הגישות השונות של וולטר בנימין ושל מרטין היידגר. לבסוף אסכם את הניתוח כדי לענות על השאלה: במה תורמים המאמרים “יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני” ו”על מקורו של מעשה אמנות” להבנת האספקטים הפוליטיים הסותרים הגלומים בדימוי המפורסם של צ’ה גווארה?
| מילות מפתח | דימוי, העידן הדיגיטלי, הפילוסופיה של הצילום, וולטר בנימין, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, מקור הדימוי, מרטין היידגר, מרקסיזם, סמל, על מקורו של מעשה אמנות, צילום, קפיטליזם |
| מקצוע/ות | אמנות, פילוסופיה |
| מספר מילים | 1936 |
| מספר מקורות | 4 |
| שנת הגשה | 2019 |