יחסי עבודה ממן 11 ציון 97

שנת הגשה 2019, 2876 מילים
ILS 80.00 – קנה עכשיו

מחאת “לילה בעמידה” מתקיימת כבר 12 ימים ברצף, אשר במהלך 12 ימי המחאה נראה כי משתתפי המחאה התפתחו בכיוון המחאה שהחלה מהתנגדות לרפורמת חוקי העבודה המתוכנננת של נשיא צרפת פרנסואה הולנד,
“הממשלה טוענת כי הרפורמה מכוונת להגמיש את שוק העבודה המאובן, אך המתנגדים לה טוענים בתוקף כי היא טובה לעסקים גדולים בלבד.” דומה לקופילקט האוניטרי גישה זו שמרנית ומשקפת את ראיית המעסיקים. היא שואלת שמי שמוסמך להראות לכולם מה הוא בעצם האינטרס המשותף הזה הוא המעסיק.
אולם בהמשך הכתבה נגלה כי כיוון המחאה הינו יותר מרק התנגדות לרפורמת חוקי העבודה והוא שואף יותר לשינוי חברתי – וכלכלי.
ציטוטים נבחרים מתוך הכתבה:
א. “אנחנו כבר לא נלחמים כנגד הרפורמה בחוקי העבודה. אנחנו רוצים לשנות את החברה שלנו. לא רק בצרפת, אלא בכל אירופה” ,חשבנו אפילו שהגיע הזמן לפרק את הרפובליקה הנוכחית של צרפת, ולהקים את הרפובליקה השישית”.
ב. תנועת המחאה של צעירי צרפת מצהירה על עצמה כשואבת מתנועות המחאה המערביות של השנים האחרונות, ביניהן Street Wall Occupy ב־2011 בארה”ב, או תנועת ה־”זועמים” במדריד, ב־2012 .
ג. הצעד הראשון כדי להביא לשינוי חברתי, הוא לפחות לנסות.
ד. “כל אחד יכול להשתתף ולקחת חלק במחאה ובמעגלי השיח המלווים אותה”, הסבירה. “זה לא משנה מי אתה ומה צבע העור שלך. לא כולם פה מחזיקים בהכרח בדעות שמאל, למרות מה שאומרים בתקשורת. מבחינתנו אנחנו לא פוליטיים וכל אחד יכול להשתתף, כל עוד הוא לא מחזיק בדעות גזעניות”.
לפי הציטוטים הנ”ל שנלקחו מהכתבה יש לראות בגישה הסוציולגית ????כהמתאימה ביותר להסבר המחאה הנזכרת בכתבה. חוסר הכרה שיוויונית באינטרסים השונים שכן טוענת שהחברה והתעשייה אינו מבוססות על הכרה מלאה בצרכים ובאינטרסים של כולם. הגישה הסוציולוגית מחפשת ‘שקט תעשייתי’ ולא שינוי רדיקלי, כפי שבא לידי ביטוי בכתבה.
הגישה הסוציולוגית והגישה המרקסיסיטית יוצאות מהנחות זהות: א. מערכת יחסי העבודה היא בבואה/השתקפות של המערכת החברתית. ב. המתח בין עובדים למעסיקים הוא מתח אינהרנטי במערכת.
מדובר בגישות המתמודדות באופן שונה עם הנחות אלו: הגישה המרקסיסטית מדגישה את היוצרות הקונפליקט ואת המשכו (כפי שבא לידי ביטוי בכתבה). הגישה הסוציולוגית מתייחסת לחברה פלורליסטית בו מאבק בין מעמדות יוביל לכאוס ואנרכיה ולכן היא פועלת ליצירת הסדרים/תקנות וכו’ ליצירת ‘שקט תעשייתי’ שיאפשר המשך קיומה של המערכת.
בכך שהמחאה מצהירה על עצמה כשואבת עצמה ממחאות מערביות כגון: Street Wall Occupy ו- תנועת ה־”זועמים” במדריד אשר שתיהן מחאות שביקשו לשינוי מדיניות חברתית-כלכלית אשר מ…

ILS 80.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח , , ,
מקצוע/ות ,
מספר מילים 2876
מספר מקורות 6
שנת הגשה 2019