עבודה סמינריונית במסגרת הקורס ספורט וחברה (10583) נושא: הבדלים קיימים בסיקור תקשורתי בעיתונות המקוונת

שנת הגשה 2018, 8923 מילים
ILS 370.00 – קנה עכשיו

תוכן עניינים
תוכן עניינים 2
מבוא 3
ספורט בתקשורת 5
תקשורת ומגדר……….. 7
תקשורת המונים והגמוניה 8
ייצוג מגדרי בתקשורת 9
היסטוריה של ספורט נשים מהמאה ה-20 11
פערים מגדריים בספורט בישראל 13
פערים מגדריים בסיקורי הספורט 15
פערי מגדריים בסיקור משחקים אולימפיים 15
סיבות והשלכות לפערים המגדריים בסיקורי הספורט 19
שיטת מחקר 21
ממצאים 22
אופן הסיקור 22
כמות הסיקור 22
דיון ומסקנות 25
ביבליוגרפיה 27

מבוא

אחת הדוגמאות המובהקות ביותר להבדלים המגדריים ולחוסר השוויון המגדרי בחברה הישראלית (אך לא רק) הוא תחום הספורט. ספורט מכיל מרכיבים בידוריים, כלכליים ונחקר לא פעם בתפקידו כסוכן חיברות משמעותי, כזה המאחד תחת הספורטאי או הקבוצה אומות שלמות. הספורט הוא כלי פוליטי, חינוכי ויש לו משמעות לאומית כמו גם השפעה אישית (ברנשטיין, 2003).

לכן, ניתן לעיתים למצוא את השתקפות תרבותה של חברה באופן בו מתנהגים הספורטאים הנבחרים שלה, על המגרש ומחוצה לו. בהקשר לכך גם היחסה של המדינה לספורטאים מבטא את יחסו של הממסד ויחסה של החברה לאזרחיה או לקבוצות שמרכיבות אותה. כך למשל יחסו של מוסד ספורט או תקשורת מקומית לספורט הנשים מבטא את יחסה של החברה הזו לאישה ולמעמדה(Tamir & Galily, 2010).

הספורט מתוך היותו כלי חינוכי לספורטאים הצעירים ולסובבים אותם, ומתוך עיצוב ערוצי התקשורת את דעו של הצופה משפיע מאוד על הדעה הרווחת של הציבור הצעיר והמבוגר בנוגע לספורט הנשים. במדינה בה מוסדות הספורט והתקשורת יבטאו מסר ברור כי ספורט הינו תחום גברי, אזי ניתן יהיה גם להיווכח בשמרנות מסוימת כלפי מעמד האישה באותה המדינה בכלל. מסר זה יכול לבוא לידי ביטוי באפליה של נשים בספורט, אפייה שמקורה בסיקור תקשורתי דל, באספקת משאבים נמוכים לענפי הספורט הנשי וכיוצא בזה(Tamir &Galily, 2010).

הדומיננטיות הגברית בספורט שולטת כמעט בכל מדינה מערבית בעולם. ההצדקה לכך טמונה בקשר בין יכולות פיסיות לספורט, והיתרון הביולוגי הפיזי של גברים הוביל במשך שנים לדחייתן של נשים מענפי הספורט השונים. מעבר לכך, טיעונים שונים כמו דאגה לפוריות האישה הספורטאית, לתפקידה כאם, או בכלל להתנהגותה הגברית כספורטאית, בעיקר במקצועות פיזיים ביותר כמו פיתוח שרירים, כדורסל, אגרוף, היאבקות, וכדומה, הותירה נשים רבות מחוץ לתחומים אלו ולעיתים אף מחוץ לספורט בכלל. הן התקשורת והן החברה במידה רבה מעודד את האישה להישאר “אישה” על פי התפיסה המסורתית: עדינה, אובייקט מיני/נחשקת פיזית, מטפלת בילדים, ועוד(Lemmer, 2000).

לכן, מוסדות התקשורת, הספורט, ובמידה מסויית גם החינוך, הנשלטים על ידי הגמוניה גברית, מעודדים נשים להישאר עדינות, שקטות, יפות ומאופרות ומונעים מהן להיכנס לתחום שנתפס כ”גברי” ושאינו הולם את נשיותן. ספורט פירושו כוח, והפטריארכיה מעוניינת לשמר את כוחה בצידו של הגבר, הגבר שיהיה חזק ויהנה מאישה מושכת שאיננה מחליטה לנסח לעצמה מאפייני גבריים לכאורה(פייגין, 2004).

בשל אותו מסר חברתי-פטריארכלי בו חצייתה של אישה לתחום הספורט הגברי הינו סוטה מדרכה, נשים רבות בוחרות לעסוק בספורט שנחשב “נשי” יותר, כמו התעמלות, ריקוד, שחייה (פייגין, 2004) ובמקרים פיזיים יותר גם טניס, כדורעף שגם בהם ניתן לתהות לגבי סטנדרט הלבוש הנשי בהם שמשאיר את הספורטאיות כנשיות ביותר, בל יתבלבל הצופה או יהיה חסר עניין לראות טניסאית עם מכנס קצר ולא עם חצאית.

ההגמוניה הגברית בספורט יוצרת מציאות בה ענפי הספורט הגבריים הם הפופולאריים יותר, הנחשקים יותר, עם המשכורות הגבוהות יותר והיוקרה הגבוהה יותר. לעיתים באותם ענפי ספורט ישנם חוקים שונים עבור נשים וגברים, במקרים רבים על מנת להקל על הספורטאיות, מה שתורם במידה רבה לבידול בין נשים וגברים ולהבחנה ברמה בספורט זה. כך למשל זמני המשחק בליגת ה NBA שונים מליגת ה WNBA המקבילה הנשית, גם המרחק של קו זריקת השלוש, ומספר המשחקים בעונה. בהוקי קרח ישנם חוקים מחמירים יותר כלפי אלימות בין הספורטאיות מאשר בהוקי גברים. וכבר הוזכר נושא הלבוש הנשי בענפי ספורט נשיים(Coker, 2012; Duncan, Messner, Willams & Wilson, 1994).

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לתפיסה המעוותת של הספורט הנשי הינו השחקנית אנה קורניקובה. קורניקובה הינה טניסאית מוצלחת אך ודאי לא המוצלחת ביותר. הצלחתה בעיקר הגיעה במשחקי זוגות, ואילו במשחקי יחדי היא לא הצליחה להתברג למקומות גבוהים במיוחד. יחד עם זאת המראה המצודד שלה זיכה אותה בקמפיינים עולמיים, בשיח רב במקומונים צהובים, במערכות יחסים עם סלבריטאים ועוד. קורניקובה הפסיקה להתחרות עוד ב 2003 אך היא בין שחקניות הטניס המוכרות בעולם ולא בשל כישוריה בטניס, אלא כאומר בשל המראה החיצוני שלה(Jhally, 2002).

על כן, בעבודה זו אבחן אילו הבדלים קיימים בסיקור תקשורתי בעיתונות המקוונת של האולימפיאדה בשנת 2016 בין גברים לנשים?

ILS 370.00 – קנה עכשיו
מילות מפתח , , ,
מקצוע/ות ,
מספר מילים 8923
מספר מקורות 29
שנת הגשה 2018