סקירת ספרות
1.1 שריפות יער
מערכת אקולוגית של יער, בעיקר באזורים ים תיכוניים חשופה למספר גדול של הפרעות ממקור טבעי וממקור אנושי, כאשר שריפות יער מהווה את החלק המרכזי בהפרעות אלו. השריפה מובילה לשינויים מהותיים בעיקר באזורים בעלי אקלים חם ויבש. שרפות נחשבות לתופעה טבעית שבלתי ניתן למנוע באופן מוחלט (kaloudis et al., 2010). המאפיין בעל האופי הבעיתי של השרפות קשור בעובדה שהן לא ניתנות לחיזוי והן מהוות גורם סביבתי לא רציף. שרפות יער גורמות לשינויים בתהליכים אקולוגיים וגיאומורפולוגיים ולעיצובו המחודש של הנוף, אשר תלויים בעצמת השרפה, בחומרת השרפה ובמשטר השרפות באזור (טסלר, 2007).
לשריפה חלק עיקרי בעיצוב הנוף למשך שנים רבות ע”י ההשלכות החזקות שלה על הדינמיקה האקולוגית, התגובות ההידרולוגיות ותהליכי סחיפת הקרקע ((Shakesby et al., 2011. עוצמתם ותדירותם של שרפות יער במהלך העשורים האחרונים ברחבי הגלובוס, ובמיוחד באזורי האקלים הים תיכוני, מזוהה כמרכיב עיקרי להידרדרות ופגיעה בתנאי הסביבה. ההשפעות השליליות של שריפות על מחזור המים והקרקעות הועלו לדיון ומחקר במאמרים מדעיים רבים (certini, 2013).
בקרב מומחי ייעור, נקודת ההנחה המקובלת היא “ששריפות אינן קורות אלא נגרמות” כלומר, (למעט התפרצות אש במצבורי אשפה העלולים להידלק עקב התחמצנות וחימום ע”י השמש), כל יתר השריפות נגרמות ע”י המין האנושי. מדי שנה, מתרחשות מספר רב מאוד של שריפות בדרגות שונות של חומרה, הן בשטחים הנשרפים והן בנזקים שנגרמים ליערות (קליאוט, 1992). ברחבי העולם, קיימת מגמת עלייה בשרפות ובגודל השטחים הנשרפים. על פי ועידת אמנת האקלים של האו”ם, שנערכה במקסיקו, (בתקופת השריפה בכרמל), דווח כי מספר השרפות שפרצו בעולם בשנים 2010-2001 היה כפול מזה שבעשור הקודם. תופעה זו ניכרת לדוגמא במערב ארה”ב, שם התארכות הקיצים והתחממותם הביאו להגדלת משכה ועוצמתה של עונת השרפות. כאשר משווים בין טווח השנים 1986 -1970 לבין 2006-1986, מבחינים בעלייה של 400% במספר השרפות הגדולות באזור ושל 600% בגודל השטחים שנשרפו. משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים (כגון בצורת סתווית) התורמים באופן ניכר לעוצמה ותדירות של השריפות.
בישראל, שרפות פורצות על פי רוב כתוצאה ממעשה ידי אדם (יקיר, 2011). בשטחים הפתוחים פורצות בממוצע כ-40,000 שריפות בשנה. ביערות ובחורשים מתפתחות מדי שנה כאלף שריפות. חלק גדול של השריפות גורמות נזקים קטנים בלבד ואינן נחקרות כלל. חקירת שריפות מאפשרת להבין את הגורמים לשריפות ולהתאים תוכנית מניעה לצמצום מספר השריפות הנגרמות. ישנן פעולות מניעה כלליות, וישנן פעולות מניעה ספציפיות המתאימות לגורמים שונים (לוי, 2018). לפיכך יש לפעול לצמצום תרומתו של הגורם האנושי בכדי למזער אבדן יערות ופליטות פחמן דו-חמצני (יקיר, 2011).
| מילות מפתח | גיאומורפולגיה, סחיפת קרקע, שיקום יערות, שריפות יער |
| מקצוע/ות | גאוגרפיה |
| מספר מילים | 3197 |
| מספר מקורות | 21 |
| שנת הגשה | 2018 |