שאלה 1: א. שיעור הריבוי הנטו של האוכלוסיה נקבע לפי שינוי בגודל האוכלוסיה בעקבות תמותה ולידה. ב. בסביבה יציבה יהיה עדיף למין להפיץ את עצמו למרחקים קצרים.
ג. באוכלוסיית מבלע לכאורה שיעור התמותה הגבוה נובע מגורם הטריפה. נטרול של גורם זה יכול להפוך אוכלוסייה כזו לאוכלוסיית מקור. ד. עקומת תמותה מטיפוס 1 מאפיינת את אסטרטגית חיים מסוג K ואילו עקומת תמותה מסוג 3 מאפיינת את אסטרטגית חיים r . ה. אפקט אליי מתבטא כשצפיפות האוכלוסייה נמוכה מאד. ו. טבלת חיים של עוקבה מאפשרת לדעת את סיכויי התמותה של בני גילים שונים באוכלוסייה. ז. כושר הנשיאה, K , הינו ערך קבוע שמיצג את גודל האוכלוסיה היציב. ח. באוכלוסייה המראה גידול לוגיסטי, גידול האוכלוסייה מרבי כאשר צפיפות האוכלוסייה שווה לכמחצית כושר הנשיאה. ט. מין המתאפיין באסטרטגיית r יימצא בדרך כלל במקומות שיש בהם סיכוי נמוך להתרחשותה של הפרעה. י. אוכלוסיית על אינה יכולה להתקיים לאורך זמן בגלל שהיא נתונה לסיכוני הכחדה. שאלה 2: אפיינו את הגרפים הבאים: א. קצב הגידול של האוכלוסיה כפונקציה של צפיפות האוכלוסיה (איור 37 ג' בעמוד 89 בספר). ב. קצה הגידול הממוצע של האוכלוסיה כפונקציה של גודל האוכלוסיה (איור 39 בעמוד 92) . ג. גודל האוכלוסיה כפונקציה של הזמן (איור 40 עמוד 93). שאלה 3: מחקר בדק את השפעת פינוי פגרי עופות מהלולים בישובים שונים על אוכלוסיית הטורפים בסביבת הישובים. נמצא כי הפינוי מביא לירידה באוכלוסיית התנים והשועלים והתרחקותם מאזורי הישוב. כמו כן נבדקה ההשפעה על אוכלוסית המכרסמים הקטנים (יערן גדול) אשר הינם טרף פוטנציאלי לשועלים ולתנים.
בגרף הנ"ל מתוארים השינויים באוכלוסיית היערן במשך שלוש שנים. העיגולים הכחולים מציינים את צפיפות היערנים באזור הטיפול (פינוי פגרי העופות), המרובעים האדומים
מציינים את הצפיפות באזור ללא טיפול (ביקורת) והמשולים הירוקים מציינים את צפיפות האוכלוסיה המרוחקת מאזור הטיפול. א. תארו את הגרפים (ניתן להעזר במאמר של דולב וחובריו 2013 "השפעת סילוק מוסדר של פגרי עופות מלולים על אוכלוסיות טורפים ונטרפים בסביבה הסמוכה" באתר הקורס). ב. מה מביא לשינויים בגודל האוכלוסיה?