ציון 92

שאלה 1 סעיף ב:

החלטת העצרת הכללית של האו"ם משנת 1946 נוסחה בעקבות פועלו של רפאל למקין, משפטן יהודי יליד פולין אשר דחק באו"ם לאשר את עקרונות הפעולה של בית הדין הצבאי בנירנברג אשר שפט מנהיגים נאצים בגין פשעים נגד האנושות.

נוסח ההחלטה קובע תחילה הגדרה למונח ג'נוסייד כלומר רצח עם ההגדרה הינה "רצח עם הוא שלילת הזכות לחיים מקבוצות שלמות של בני האדם" בהמשך הנוסח נעשית השוואה של ג'נוסייד להומסייד (רצח של אדם, שלילת זכות החיים מן הפרט) מונח משפטי קיים ומכאן ההגדרה המשפטית, עוד בנוסח ההחלטה מפורטים ההשלכות הנובעות מרצח עם שהם "זעזוע המצפון של המין האנושי, אובדן לאנושות כולה, אובדן תרומתם התרבותית או כל תרומה של קבוצות שאבדו."

מנוסח זה ניתן להבין כי חיסול של קבוצה פוגע בפוטנציאל תרומתם העתידית לאנושות כולה ומכאן שזהו אובדן לכלל הקבוצות למרות שאינן נמנות עם הקבוצה המושמדת ואף אם אינן קשורות אליהן במישרין או בעקיפין.

ההחלטה מחדדת אמת מידה ערכית באומרו כי רצח עם נוגד את החוק המוסרי ואת רוחו של האו"ם. האו"ם בהחלטתו מכיר בכך שבוצעו מקרים רבים של רצח וגם ומציג מאפיינים קבוצתיים שבגינם בוצע…

שאלה 1 סעיף ב:

לאחר שקראתי את סעיף 6 של אמנת האו"ם למניעת וענישת הפשע השמדת עם מ 1948, ניכר כי קיימת בעייתיות בעניין האכיפה והעמדה לדין. תחילה, על פי סעיף זה בני אדם אשר נאשמו בפשע השמדת עם יישפטו על ידי בית משפט מוסמך של המדינה בו נעשה פשע זה.

חלק זה של הסעיף בעייתי מכמה בחינות, מצד אחד סוגיית האובייקטיביות של המדינה ומערכות המשפט שלה שכן ידוע כי מעשים של פשע עם מבוצעים בתמיכתו על ידו של הריבון, הצד החזק שהוא ככל הנראה המדינה ומוסדותיה.

קיימת גם אפשרות כי המדינה כלל לא פעלה על פי סעיף 5 של האמנה המנחה את המדינות המקבלות על עצמן אמנה זאת לחוקק חוקים אפקטיביים על מנת לעמוד בהוראות האמנה או שאף גרוע…

שאלה 2

על פי החומר הנלמד, ביצוע רצח עם הינה תופעה המתפתחת בשלבים בהם נוקטים המבצעים. השלבים בתהליך בפני עצמם אינם ג'נוסייד אך שילובם, השלמתם ואי מניעתם עלולים להוביל לג'נוסייד ואלו הם שלבי התהליך:

סיווג – חלוקת בני אדם לקבוצות על פי מאפיינים שונים (אתניות, גזעיות לדוגמא), מניעה או הגבלה של התערבבותן, לעיתים אף באמצעות חוקים מפורטים דוגמת חוקי נירנברג.

סמלים – משסווגו הקבוצות, נוטים בני האדם לבדל את הקבוצה המסווגת באמצעות סמלים, אם באמצעות ייחודם החיצוני כגון צבע עור, סגנון לבוש או באמצעות סמלים מזהים אותם נדרשים בעלי הקבוצה לענוד או לשאת.

דה הומניזציה – כלומר שלילת האנושיות, זהו תהליך בו הצד התוקף מערער את אנושיותו של הקורבן באמצעות השוואתו לחיות, עלילות דם, הפחדות וכדומה. תהליך זה מאפשר השמדה של הקורבן ללא נקיפות מצפון מצד התוקפים. ארגון – רצח עם מערב מספר רב של מעורבים בביצועו בשל העובדה שכדי לחסל כמות גדולה מאוד של בני אדם נדרשת כמות גדולה גם כן לביצועו, ניהול מספר רב של אנשים….