תימן ממוקמת בקצהו הדרומי של המזרח התיכון. את גבולה הארוך ביותר, כ-1,800 ק"מ, בצפון המדינה, היא חולקת עם ערב-הסעודית. במזרח, המדינה גובלת עם עומאן, ובמערב נושקת לאפריקה מחלקו הדרומי של הים האדום (ראה איור מספר 1 בנספחים). בדרום מערב המדינה, נמצא מיצר באב אל-מנדב המקשר בין האוקיינוס ההודי והים התיכון, אשר מהווה נתיב שייט חשוב- רביעי בחשיבותו העולמית מבחינת כמות הנפט העוברת בו (US Energy Information Administration, 2014a). המדינה מורכבת מרוב מוסלמי מובהק, כאשר מתוכם 65% הינם סונים, החיים בעיקר בדרום-מזרח המדינה ו-35% מתוכם הינם זיידים-שיעים, החיים בצפון (CIA, 2015). מלבד זאת, תימן הינה המדינה הענייה ביותר בעולם הערבי. 43% מאזרחיה חיים מתחת לקו העוני, 40% מובטלים, ובעלת משאבים טבעיים ואנושיים המצטמצמים באופן דרמטי – לדוגמא, מאגרי המים והנפט של המדינה עומדים להתכלות לחלוטין בשנים הקרובות, וצנעא הבירה תישאר ללא מאגרי מים כלל (Durac, 2012,164).
בשנת 2011, מדינות העולם הערבי ותימן בפרט, היו שרויות בתסיסה פנימית עממית, שזכתה לכינוי ה"אביב הערבי". בשנת 2011, ה"אביב הערבי" לא פסח על תימן, והוביל למהפכה של ממש, שבאה לידי ביטוי בהחלפת השלטון המרכזי שהיה בראשות הנשיא סאלח (Ali Abdullah Saleh). המהפכה החלישה את אחיזת המשטר המרכזי בשטח, ותרמה להתחזקות והתבססות של ארגונים חתרניים השואפים לאוטונומיה על אזורים מסוימים, כדוגמת אל-קעידה בחצי האי-ערב (Al Qaeda in the Arabian Peninsula) בדרום-מזרח המדינה, וקבוצת מורדים המשתייכת לזרם הזיידי-שיעי באיסלאם, ה"חות'ים", אשר השתלטו דה-פקטו בסיום המהפכה על מחוז 'צעדה' (Saada) הצפוני הממוקם על הגבול עם ערב-הסעודית (ראה מפת שליטה פוסט-המהפכה באיור מספר 2 בנספחים). איראן התערבה במתרחש, ותמכה בקבוצות המורדים: החות'ים קיבלו סיוע ישיר ממשמרות המהפכה האיראניות וייתכן שאף מהחיזבאללה, ובנוסף משלוחי נשק וסיוע לוגיסטי. מלבד זאת, נטען כי איראן אף סייעה לגורמים הקשורים לאל-קעידה במהלך המהפכה (Guzansky, 2012).
בהקשר האזורי, תימן חשובה הן לאיחוד מדינות המפרץ (GCC- Gulf Cooperation Council) הסוניות, שבראשן עומדת ערב-הסעודית, והן לאיראן השיעית- ולפיכך מהווה מוקד התנגשות מרכזי בעוינות ביניהן. תימן של סאלח נתמכה על ידי ה-GCC, ועד לפרוץ המהפכה הייתה עתידה להיכנס לארגון (Pradhan, 2011, 272). בשנת 2015, פתחו המורדים החות'ים במתקפה רבתי כנגד השלטון התימני, מהלך שגרם לסעודיה לצאת במבצע צבאי כנגד החות'ים (Riyadh enters the fray: war in yemen, 2015). הרקע לעוינות בין מדינות המפרץ לאיראן יוסבר בפרק הרקע ההיסטורי, ובחלק האמפירי תתבצע הערכה מדוע תימן חשובה לשתי היריבות.
הבנת האינטרסים של איראן בתימן בשנת 2011, כאירוע מכונן ששינה סדרי עולם, יסייעו לנו להבין את מניעיה ושאיפותיה של טהרן, במערכת הגלובאלית והמזרח-תיכונית בפרט, ואולי אף לחזות התנהגות עתידית. לכן, מחקר קצר זה ידון בשאלה: "מהם האינטרסים של איראן בתימן שהובילו אותה להתערב במתרחש ב"אביב הערבי" התימני בשנת 2011"?
השערת המחקר היא כי איראן חתרה כנגד הממשל התימני ב"אביב הערבי" במטרה להחליף את כולו או חלקו (באמצעות השתלטות מורדים על חבלי ארץ) בשלטון פרו-איראני, על מנת לצבור יתרון אסטרטגי כנגד איחוד מדינות המפרץ הסוניות וסעודיה בפרט ולחזק את כוחה במזה"ת.