בדצמבר 1973 נוסדה הממשלה המהפכנית שייסדה את שלטון הטרור ופעלה כנגד אויבי המשטר. ממשלה זו שמה לעצמה מטרה, יצירת סדר חברתי שוויוני חדש.
על פי מקורות המאמר אויביו של הסדר הפוליטי המהפכני היו כל אלו המשתייכים ל "קשר האריסטוקרטי" כלומר, המלוכה, האצולה הכמורה ותומכיהם. וכן, כל אלו המואשמים בפעילות אנטי מהפכנית אפילו אם מדובר באזרחי המדינה בעלי דרגות בכירות דוגמת: אנשי צבא ופקידי ממשל.
ממשלה זו הקימה מנגנוני אכיפה וענישה שפעלו על מנת להתמודד עם אויבים אלו בכלל המישורים: פוליטי, כלכלי, דתי ותרבותי. כבר בשנת 1789 הוקמו ועדות חקירה שתפקידן היה ביצוע מעקבים אחר החשודים, וממצאיהן הועברו לבית הדין העליון.
למרות ועדות אלו בפרוץ המלחמה עם אוסטריה הוצאו להורג רבים ללא הליך משפטי. הוקם בית דין פלילי מיוחד שהיה אחראי על שפיטת כל פעילות נגד מהפכנית. אופיו החריג של הליך השיפוט של בית הדין בא לידי ביטוי ביכולתו של התובע הציבורי להורות על מעצר, תביעה והרשעה של כל אדם אפילו בהיותו אזרח המדינה באם הועלתה כנגדו תביעה.
מאותם הנתבעים תישלל הזכות למשפט עם מושבעים ותהליך שיפוט חוקי והם יוצאו להורג למרות היותם אזרחים. הועד לשלום הציבור היווה את השלוחה המבצעת של האסיפה הלאומית, שימש כמעין ממשלה זמנית שהייתה אמונה על הצבא וההנהגה לשם דיכוי האנטי מהפכניים ויצירת סדר. רבים מצאו את מותם בגליוטינה שנודעה ככלי הוצאת ההורג המועדף והמזוהה עם המהפכה.