מבוא לסוציולוגיה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 16
מקצוע ,
קורס
מילות מפתח ,
ציון 94
שנת הגשה 2019
מספר מילים 993

תקציר העבודה

מבוא לסוציולוגיה ממן 16 ציון 94

שאלה 1:

  • השוני באופן שבו מסבירים דירקהיים ומרטון את תופעת הסטייה הוא: דירקהיים הגדיר לראשונה את המושג אנומיה, הוא טען שהנורמות ואמות המידה המסורתיות איבדו את אחיזתן בחברות המודרניות בלי שיוחלפו באחרות. אנומיה קיימת כשאין אמות מידה ברורות המנחות את ההתנהגות בתחום נתון של החיים החברתיים. בנסיבות כאלה אנשים חשים בלבלול וחרדה. דירקהיים ראה את האנומיה כאחד הגורמים החברתיים המשפיעים על נטיות להתאבדות. לעומת מרטון שהשתמש במושג אנומיה לתיאור הלחץ שבני האדם חשים כשערכים תרבותיים מושרשים מתנגשים במציאות החברתית שהם חיים בה. דירקהיים טען שפשיעה וסטייה הן עובדות חברתיות וראה בשתיהן יסודות הכרחיים ובלתי נמנעים של החברות המודרניות. לדבריו, בעידן המודרני אנשים מוגבלים פחות משהיו בחברות המסורתיות ומאחר שחופש הבחירה רב יותר, אין מנוס מגילויי סטייה ונונקונפורמיזם. הוא גם טען שגילויי סטייה הכרחיים לכל חברה משום שהם ממלאים שתי פונקציות חשובות: 1. פונקציה הסתגלותית – סטייה יכולה להביא להעלאת דעות שונות לשיח ולחשיבה מחודשת על נורמות כלומר החברה מסתגלת לרעיונות חדשים. 2. שמירת גבול (חיזוק הסולידריות)- הפשיעה יוצרת הבדלה בין טוב לרע. התאגדות קולקטיבית כנגד התנהגויות סוטות ופושעות יביאו לחיזוק הסולידריות החברתית. על פי תפיסתו של דירקהיים, איננו אמורים בהכרח לשאוף לחיסולה המוחלט של הסטייה, כל הדרוש לחברה הוא רק לשאוף שזו תישאר בגבולות שאפשר להשלים עימם. לעומתו מרטון טען שסטייה ופשיעה הן תוצאות של המתח בין ערכיהם התרבותיים של בני אדם לבין חלוקה אי שיוויונית של ההזדמנויות הלגיטימיות בחברה. מרטון מזהה 5 תגובות אפשריות למתחים בין מטרותיה המקובלות של החברה לבין האמצעים המוגבלים להגשמתן: 1. הדפוס הקונפורמי – דפוס שמאומץ ע"י מרבית האוכלוסיה, שאינו מוגדר סטייה כי הדפוס משקף את האנשים שמקבלים הן את המטרות והערכים המקובלים ואת האמצעים הקונבנציונליים למימושן. 2. הדפוס החדשני – אנשים שמקבלים את המטרות והערכים אך אינם מקבלים את האמצעים להשגת המטרות. אותם אנשים פונים לאמצעים לא כשרים כדי להשיג את המטרה (לדוג' כדי להיות עשיר הם גונבים, מהמרים וכו'). 3. הדפוס הריטואליסטי- מאמצים את האמצעים והנורמות אך זונחים את המטרות והערכים שלשמם הם מקיימים את הנורמות, כלומר מבחינתם יש לציית לנורמות באופן כפייתי מבלי לראות תמונה רחבה, נוהגים כמו "רובוטים". 4. הדפוס הנסגני – לשבור כל ערך בחברה (ארגוני פשיעה גדולים) , אנשים שנטשו את המטרות ואת האמצעים להשגתן ונשרו מהזרם המרכזי בחברה, לדוג' אלכוהוליסטים, נרקומנים, הומלסים ועוד. 5. הדפוס המרדני – המרדנים זונחים את האמצעים והמטרות אך מקדשים מטרות ואמצעים אחרים (לדוג' ילדי הפרחים ההיפים בארה"ב, העושר החומרי לא עניין אותם, הם רצו לקדם ערכים של אהבה, חופש ועוד). הסטייה לפי דירקהיים מתייחסת לתופעה חברתית ואילו מרטון הדגיש את תגובותיהם הסוטות של יחידים, כלומר סטייה של הפרט.
  • " התנהגויות המוגדות כסוטות הן למעשה צורות הסתגלות נורמליות של פרטים למצבים לא נורמליים" – טענה זו שייכת לסוציולוג מרטון לדעתי. עצם העובדה שמוזכר פרטים ולא חברות מרמזת שמדובר בתאוריה של מרטון ולא….

שאלה 2:

 

  • השלבים במחזור החיים של תנועות חברתיות עפ"י בלומר הם:
  1. תסיסה חברתית – אנשים שחשים תרעומת וחוסר שביעות רצון מנושא כלשהו אך עוד לא מתארגנים סביבו.
  2. התעוררות עממית – אנשים כבר יודעים לתת שם לדבר שמביא לתרעומת (כשגורמי אי הנחת נעשים ברורים ומוגדרים).
  3. התארגנות פורמלית – נוצר ארגון שמאפשר לתנועה פעולה יעילה יותר.
  4. מיסוד – התנועה מתקבלת כחלק מהחברה הרחבה והחיים הפוליטיים.

בתחילתה של תנועת הפנתרים השחורים היתה תסיסה חברתית – צעירים משכונת מוסררה שבירושלים חשו תרעומת על קיפוח ואפליה של מזרחים מאז קום המדינה. לאחר מכן היתה התעוררות עממית- הם נתנו שם לאי נוחות שחשו, כינו אותה " התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות". לאחר מכן היתה התארגנות פורמלית – הם ביקשו להביע מחאתם ולהילחם למען שינוי עתידם. הם ביקשו לקיים הפגנה, משטרת ישראל סירבה לתת רישיון וההפגנה התרחשה ללא רישיון. אותה הפגנה זכתה לתהודה