הטקסט האמביוולנטי מתאפיין במבנה כפול המהווה הגדרת בסיסית – אלמנטים הלקוחים ממערכת ספרות הילדים משולבים יחד עם אלמנטים הלקוחים ממערכת ספרות המבוגרים, לכדי טקסט שמכיל בו זמנית שתי רמות פרשנות רמה ליטראלית/מילולית הפונה לילדים ועונה על דרישות מערכת ספרות הילדים ורמה מטפורית המפרה את עקרונותיה של מערכת ספרות הילדים בכך שפונה למבוגר באמצעות רמיזות ביקורתיות, סאטירה, פרודיה, הומור שחור ועוד, אלה עונים לטעמו הספרותי האישי של המבוגר.
הפתרון האמביוולנטי מסתמך על מגבלותיו של הילד ביחס לאלו של המבוגר ועל כן מתיר את השימוש בתכנים שאינם חינוכיים, אינם מובנים ואינם מגוננים כלפי הילד.
הפרה זו אינה מהווה גורם פוגעני בעבור הילד, כיוון שההנחה היא כי ילד נתפס כמי שמממש רק את הרמה המילולית וטרם ניחן ביכולות הניתוח וההפשטה להבין ולממש את הרמה המטפורית הממוענת למבוגרים בלבד.
כתוצאה מכך המבוגרים חופשיים לאשר את הטקסט עבור הילדים ללא חשש. הטקסט האמביוולנטי פונה אל המבוגר ואל הילד כשני נמענים עם הבנת מסר שונה, בכך שלילד אין את ההבנה הדרושה לניתוח טקסט כמו למבוגר המסר שיתקבל אצל שניהם יהיה שונה ובכך ניתן בעצם לקבוע כי מבנה טקסט אמביוולנטי מאפשר פנייה לשני נמענים.