סעיף 1- השוק כתחליף מוסר.
במאבק הציבור כנגד הפרסום להבטחת אחריות חברתית באות לידי ביטוי מספר חולשות של השוק כתחליף מוסר. אחת מהן היא "לא הכל מסחר", לפיה "השוק אינו מטיל מגבלות על האפשרות של מיקוח כלכלי חופשי; כל דבר שצד א' מוכן למכור וצד ב' מוכן לקנות כשיר לשמש סחורה עוברת לסוחר" (גבע, 2011 ,עמ' 41) .
ואכן "לאור מצבם הכלכלי הרעוע של גופי התקשורת והצניחה החדה בהכנסות מפרסום, פורח בעיתונים, בטלוויזיה ובאתרי האינטרנט מקור הכנסה חדש: ערבוב בין פרסום לתוכן עיתונאי המכונה לעתים "פרסום סמוי" או "תוכן שיווקי".
הפרסום הסמוי משווק למגזר הפרטי, למגזר הציבורי וגם לדמויות וגופים פוליטיים. אכן, גופי התקשורת הגדולים וח"כים מונעים מהעברת חוק שישמור על הצרכנים מהטעייה מכוונת".. (ד"ר ענת באלינט, "חוות דעת מקצועית, 2019).

עיתון "שקוף" גוף התקשורת של הציבור השתמשו במועמד פיקטיבי כדי לקבל מקבוצת "ידיעות אחרונות" הצעות מחיר לחבילות פרסומיות הכוללות כתבות, סרטונים וראיונות." תחקיר של אסף נתיב וניר בן-צבי, חשף מחירון לפרסום סמוי המוצע למועמדים לרכוש ב-ynet ו-mynet כדי לסייע לתדמית ולפרופיל הציבורי שלהם. כך הופך הגילוי הנאות מכלי שאמור לשרת את הצרכנים ולהעצימם לכלי שפועל לשמור אותם במצב של בלבול, חוסר ידיעה ומודעות והטעיה מתמשכת.
לדוגמא עבור – 5,000 שקלים יקבל הצרכן: אייטם עם "סרטון קצר בתוך כתבה ב- mynet, במדור הבחירות, בפייסבוק, כולל קידום במובייל – מיום החתימה ועד הבחירות". (תומר אביטל, "מתמודד בבחירות המקומיות? הכר את מחירון ynet", 2018)
שני הצדדים במסחר הנ"ל מתייחסים אל תודעת ציבור כמוצר רגיל בשוק, הח"כ לשעבר מיקי רוזנטל תקף בתקשורת כי מבדיקות שעשה מצא כי "חברי-הכנסת זוכים ליחס מיטיב מכלי התקשורת של קבוצת מוזס. ישנה כאן עיסקה, אי העברת חוק הפרסום הסמוי ובכך אי פגיעה כלכלית בגופי התקשרות וזאת עבור פרסום אוהד שבמקביל מעניק לח"כ אחוזי תמיכה טובים.
ואכן, דוגמא מעולה לתוצאה לא רצויה הינה …