מושגי יסוד ביחסים בין-לאומיים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
ציון 95
שנת הגשה 2019
מספר מילים 2232

תקציר העבודה

ציון 95

שאלה 1

על פי מה שלמדנו בקורס קיימות שלושה סוגי מערכות עולמיות, מערכת חד קוטבית, מערכת דו קוטבית ומערכת רב קוטבית. המערכת החד קוטבית הינה מערכת בה קיימת מעצמת על עולמית אחת שלטת (הגמון) שהיא בראש הפירמידה ביחס לשאר מדינות העולם במדדי העוצמה.

במערכת עולמית מסוג זה למעצמה השלטת יתרון מובהק בפוליטיקה העולמית המאפשר לה להכתיב את הסדר העולמי באופן כזה שישמר את הסדר הקיים, לבצע פעולות ללא צורך בתמיכה או קואליציה בינלאומית לביצוען וכפיית אינטרסים על מדינות חלשות.

למרות יתרונות אלו קיימות גם מספר חסרונות, שימור הסדר הקיים דורש השקעת משאבים רבים ככל שטווח ההשפעה גדל ועלול להוביל לקריסתה שכן שימור המערכת העולמית החד קוטבית דורשת מחיר גבוה, פעולות חד צדדיות יוצרות אנטגוניזם בקרב שאר השחקנים ובהיעדר מעצמה שלטת שתתחרה בהגמון נוצרת לה קואליציית מדינות שתתאחד על מנת לאזן …

 

שאלה 2

נכשלותן של מדינות הדרום מעוטות הפיתוח היא תוצאה של מספר גורמים אותן ניתן לחלק לשתי אסכולות, בעוד שאסכולה אחת ממקדת את טענותיה בגורמים הפנימיים בתוך המדינות עצמן האסכולה השנייה מתמקדת בגורמים הבינלאומיים החיצוניים למצבן של מדינות הדרום.

באסכולה הראשונה המציגה גורמים פנימיים לנכשלותן של המדינות מציגים התאורטיקנים את המאפיינים הפנימיים של מדינות הדרום המציבים חסמים שונים לפיתוח באמצעות מודרניזציה, כלומר שהעושר נוצר באמצעות ייצור יעיל, יזמות, סחר חופשי, חדשנות טכנולוגית והשקעה בהשכלה יותר מאשר ניצול של משאבים טבעיים ואקלים.

החסמים העיקריים לתהליך היו הון התחלתי להנעתו, עוד יותר מכך הסירוב של מנהיגי מדינות הדרום להכיר בדרך זו לפיתוח ודחייתם את טענות הליברליזם הקלאסי על פיו כך מדינות הצפון העולמי אכן התעשרו. בעיות פנימיות נוספות המאפיינות את מדינות הדרום הן חוסר…

שאלה 3

השוני בין ארגונים בין-ממשלתיים לארגונים לא-ממשלתיים הינו שוני הרכבי. בעוד שארגונים בין-ממשלתיים מורכבים ממדינות שמהוות את חברות הארגון, הארגונים הלא ממשלתיים אינן מורכבות ממדינות וחבריו הינם אנשים פרטיים המתאגדים לארגון.

ארגונים בין ממשלתיים מוקמים ע"י קבוצת מדינות המתאגדות לפתרון בעיה או קידום אינטרס משותף ומורכב מגופי השלטון של הממשלות אותן הוא מייצג. הארגונים הלא ממשלתיים המוקמים לעומתם לרוב משמשים כמתווכים בין לאומיים או בין קבוצות כוח לאלו הנזקקים להם.

בעוד ששני סוגי הארגונים פונים לפתרון בעיות וקידום אינטרסים באופן גלובלי, לארגונים הבין ממשלתיים יתרון מובהק בהשפעתן על ניהול הפוליטיקה העולמית.

יתרון זה נובע מהיותן גופי השלטון המקבלים לגיטימציה מבית ומחוץ, לחברות בו קיימים כבר מנגנוני התפעול כך שכל שנותר הוא תכנון ותפעול מטה משולב לחברות בו לדוגמא האינטרפול, לכל מדינה חברה קיים כבר גוף משטרתי ומקורות מודיעין כך שכל שנותר הוא מינוי בעלי  תפקידים לארגון ויצירת דפוס עבודה משולב שיאפשר את שיתוף הפעולה, המידע ועיבודו בין המדינות החברות, גם בנושא הפיננסי יתרון משמעותי שכן החברות יכולות לממן את הארגון מכספי תקציבן המדיני בעוד שבארגונים לא ממשלתיים לעיתים מסתמכים על כספי סיוע ותרומות דוגמת הארגון גרינפיס שבנוי לא מעט על מתנדבים ונתמך מתרומות, מצב המאלץ…