שאלה 1 : א) החוקרים חלוקים בדעותיהם בכל הנוגע למשמעותה של הזהות הערבים הפלסטינים בישראל , יש חוקרים רואים בה ביטוי לזהות קהילתית בסיסית של מיעוט ילידי הולכת ומתגבשת . סמוחה טוען כי ……..
ב) קהילה, גבולותיה וסמלים ………… + חוקרי הנושא מזהים גורמים קבועים וגורמים אקראיים להתגבושת הקהילה הערבית . להלן הפירוט: ………
שאלה 2 : התפתחות החברה הפלסטינית בתקופת המנדט: ……..
שאלה 3 : א)הממשל הצבאי פעל על פי התקנות לשעת חירום שהותקנו בתקופת המנדט הבריטי ,תקנות אלה כללו 162 סעיפים אך הצבא הוסמך להשתמש ב- 5 סעיפים בלבד והם : ……….. + כיצד תקנות אלה מתיחסים לטבח קפר קאסם …….
ב) הנושאים העיקריים אשר אפיינו את דיוני הממשלה בתקופת הממשל הצבאי : …..
ג) ג) מה הם הגורמים המרכזיים שהובילו לביטול הממשל הצבאי? …………..

• החוקרים חלוקים בדעותיהם בכל הנוגע למשמעותה של הזהות הערבים הפלסטינים בישראל , יש חוקרים רואים בה ביטוי לזהות קהילתית בסיסית של מיעוט ילידי הולכת ומתגבשת . סמוחה טוען כי המחאות של הערבים על מצבם כמיכוט לאומי מבטאות דווקא את המרכיב הישראלי בזהותם ואת רצונם להשתלב במערכת הישראלית. אמארה וכבהא יוצאים אף הם מנקודת מוצא כי קיימת זהות קהילתית היסטורית , אם כי הם רואים בה זהות "מבולבלת" , בשל התפניות הגיאופוליטיות שפקדו את הקהילה . בשל בלבול זההם מסבירים, זהותם מתפרשת בידי רבים בישראל כזהות דתית . לעומתם , בשארה , רוחאנא וגאנם רואים בזהות הרב ממדית של הערבים הפלסטינים בישראל סתירות רבות ,סכסוכים פנימיים, מצוקה ומשבר לעומת סמוחה, רוחאנא טוען כי הקהילה הערבית הפלסטינית בישראל נקרעת בין הזהות הישראלי לזהות הפלסטינית ויוצאת "קירחת" מכאן ומכאן , חבריה אינם חשים שהם חלק מהקולקטיב הישראלי משום שאינם חלק מהלאום . בה בעת התחליף הלאומי האפשרי , זהות קבוצתית אזרחית ישראלית , לא מכיל תוכן רגשי להכיל גם אותם לכן הזהות הקבוצתית מפוצלת בין הממד הרגשי לממד המעשי – זהות פלסטינית בהרגשה וישראלית במדד המעשי בלבד . לדעת עזמי בשארה יצירה הקהילה לעצמה זהות כלאיים "ערבית ישראלית" , בשל חורבן תרבות העיר הפלסטיניות בשנת 1948 ובשל אי הכללתה של הקהילה בבניין האומה הפלסטינית בשארה גורס , כי כתחליף לזהות לאומית קהילתית החלו בני הקהילה לאמץ סמלים לא להם , השייכים לתרבות היהודית הישראלית וסמלי זהות עדתיים דתיים חדשים בלבוש מסורתי. גאנם ורוחאנא לדעתם תנופת ההתגבשות שהחלה מורגשת בקהילה לאחר 1967 , נבלמה בשנות השמונים לאחר שנתקלה במכשולים מבית ומחוץ . הסימנים לכך הם עדתיות , חמולתיות , פיצול פוליטי למען קידום אינטרסים אישיים והיעדר מנהיגות מוסמכת ויעילה ואימוץ חלקי ושטחי בלבד של סממנים דמוקרטיים מודרניים בידי הקהילה. לפי גאנם שורש המשבר התרבותי אינו נעוץ לדעתם במסרות של החברה הערבית אלא במכשול שמציב בפניה אופייה של המדינה שמצד אחד אינו מעניק לקהילה שוויון ומנגד אינו מתיר לה התפתחות וביטוי לאומיים אמיתיים. עם זאת בקרב חוקרים ופעילי חברה אזרחית פלסטינים בישראל בשנות האלפיים מתגבש ניסוח מחודש לזהות העצמית של הקהילה הפלסטינית בישראל והיא קבוצה ילידית הנשלטת עד היום בידי קבוצה מהגרת שכבשה אותה .

ב ) קהילה, גבולותיה וסמלים

האם נוצרה קהילה ערבית בישראל? קבוצה שיש בין חבריה דברים משותפים שמבדילים אותה מקהילות אחרות. בקהילה נוצרו גבולות קהילתיים – לא רק גאוגרפיים , בעיקר סמליים.

קהילה מגדירה את עצמה מול גוף אחר כלשהו ו/או באמצעות משהו.

אין שום צורת חיים משותפת בין הערבים ליהודים חוץ מיישוב נווה שלום (בכניסה ללטרון) שבו מתגוררים יהודים לצד ערבים. כלומר, היישוב מוגדר פורמאלית כיישוב מעורב.

אין גבולות גאוגרפיים ממשיים בישראל אבל ההפרדה בין הקהילות ברורה למדי – אלה הם גבולות סמליים. לדוגמא – גבולות מדינה, לא רק מבחינה גאוגרפית, מדינה מכניסה את הגבולות לעניין סמלי גם.

קהילה ערבית בישראל מגדירה את עצמה באמצעות: היהודים והפלסטינים בשטחים (וגם הערבים בגליל), באמצעות סמלים שונים. מול היהודים יותר קל להגדיר את  עצמם – חגים שונים, סמלים לאומיים שונים, תרבות שונה, שפה אחרת. השוני בין הקהילות הוא עובדתי ולכן מאוד קל להגדיר את הסמלים ואת הגבולות בין הקהילות.

גם כלפי הפלסטינים  – מחד גיסא – אנחנו גם פלסטינים, יש לנו דברים משותפים (יום האדמה, מקומות קדושים, צורת דיבור, צורת ליבוש, אוכל משותף), מאידך גיסא – הסמלה מאוד מורכבת. ניסיון היסטורי שונה מ-1948, ערבים בנו לעצמם נרטיב היסטורי עם מרכיבים שונים. ההבדלים  מאוד-מאוד דקים. (ע"מ