בקורס החברה הערבית בישראל

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2019
מספר מילים 1120

תקציר העבודה

תשובות לשאלות :
1) נסיבות משתנות יביאו לך שמשפחה גרעינית תהפוך למורחבת ותחזור להיות גרעינית על פי הנסיבות . הסבירו הדגימו …..
2) א-נתוחים על תהליכי השינוי של המשפחה הערבית ותהליכי הפמיניזציה של ההוראה : (נתוחי השאם שראבי,חלים ברכאת,מאגד אלחאג את תהליכי השינוי של המשפחה הערבית.
ב- תהליכים של הפמיניזציה של ההוראה בחברה הערבית
3) מה הם הקשרים הסמויים בי מגדר לחינוך וכיצד הם משפיעים על נושא שוויון הזדמנויות בין בנים לבנות בחברה הערבית ? הסבירו עם דוגמאות

 

המשפחה הגרעינית היא המשפחה שכוללת את שני בני הזוג ואת ילדיהם הלא נשואים , אחרי הנושאים הבנים נוטשים את בית הוריהם ויקימו משקי בית עצמאיים . ואולם כיום שכיח דפוס חדש "משפחה גרעינית מורחבת". ככל ששני בני הזוג צעירים יותר יש סיכוי גדול יותר שהם יגרו במשך תקופה קצרה עם המשפחת המוצא של הבעל או בסמוך לה . המשפחה הצעירה מרחיבה אפוא את משפחת המוצא , ההייתה משפחה גרעינית לכל דבר עד נישואי הבן . יש נסיבות משתנות יביאו לך שמשפחה גרעינית תהפוך למורחבת ותחזור להיות גרעינית על פי הנסיבות והן כדלקן :

  • נטייה תרבותית : תמיכת ההורים בבנם מקובלת ומעודדת בחברה הערבית בכלל . בישוב הכפרי , ערכי הקהילה גם מעודדים נישואים בגיל צעיר . דפוס המשפחה "הגרעינית המורחבת" נראה מובן גם על רקע המציאות של משפחות מרובות ילדים המתאפיינות בחיי משפחה וקהילה אינטנסיביים . לרובם יש קורבי משפחה בני גיל אחד ומספר בני הבית הקבועים גדול. בית משפחה טיפוסי בכפר בומה אנשים – בני משפחה ,קרובים , שכנים וחברים .
  • מצב כלכלי של המשפחה הגרעינית העירונית : בעת אבטלה או מצוקה כלכלית כלשהי יש ציפייה ממשפחת המוצא של בן הזוג לתמוך כלכלית במשפחתו. גם בזמן מעבר בין דירות מקובל לגור אצל ההורים של בן הזוג ולחסוך בהוצאות שכר דירה . בנסיבות אלה שתי המשפחות הגרעיניות מנהלות משק בית משותף ודפוס של " משפחה גרעינית מורחבת "
  • טראומה משפחתית : אובדן כושר עבודה או מות אחד ההורים מצריך טיפול באחר. בני הזוג מצטרפים למשק הבית של ההורים או שההורה מצרף למשק הבית של בני הזוג .

 

שלאה 2 :

נתוחים על תהליכי השינוי של המשפחה הערבית ותהליכי הפמיניזציה שך ההוראה :

  • בחברות החקלאיות התפתח מבנה משפחתי שתפשט ברחבי העולם, המבנה הפטריארכלי. על פי מבנה זה גברים שולטים בנשים והצעירים כפופים למבוגרים. זהו המבנה שאפיין את החברה הערבית במשך מאות שנים.

הרכוש החקלאי המשותף שימש כסביבה טובה לשימור דפוס זה של התארגנות חברתית. המשפחות המורחבות עיבדו את השטחים החקלאיים ביחד, גידלו עדרים ושמרו על יבולים ושטחי מרעה.

ההתארגנות הפטריארכלית סיפקה עזרה הדדית בעונות השיא ובתקופות משבר, הגנה קבוצתית, שיווק משותף לתוצרת העודפת, פעילות משותפת מול מוסדות הממשל וגם תמיכה חברתית בתחום הרווחה (חולים, יתומים, אלמנות, זקנים וכדו').

הפרט פעל מתוך שייכות לקבוצה והמחויבות הייתה הדדית. השייכות לקבוצה מסוימת נתנה לפרט את מעמדו החברתי , את דתו ואת השייכות האתנית התרבותית.

בעקבות המהפכה הצרפתית ששינתה את הסדר החברתי-פוליטי, והמהפכה התעשייתית ששינתה את הסדר החברתי-כלכלי, המבנה הפטריארכאלי התחיל לעבור תמורות ומרבית החברות המתועשות עברו למתכונת של חברות אינדיבידואליות. הפרט עמד במרכז ולא קבוצת השייכות.

החברות הערביות לא עברו מהפכות אך הושפעו מהן. עם הזמן העולם הערבי התחיל לייבא דפוסים חברתיים בלי שהברה תעבור שינויים שיצריכו זאת. ביחידת הלימוד מובאות דעותיהם של שלושה מומחים שחקרו את החברה הערבית: