הקבוצה הכנענית: בין אידיאולוגיה וספרות        10335

שאלה 1

א. דן מירון טוען "פנייתו של רטוש לעבר הקדום לא נועדה לשחזר אותו ולחות ולפי הכנענים ודרישתם היא לשחזר את העבר הקדום כדי לחיות אותו כחלק מניסיון לחיות את התרבות הכנענית. מירון טוען שפניית רטוש לעבר הזה לא נועדה לשחזר אותו ולחיות אותו אלא לקחת מהעבר מצבים קיומיים אנושיים שקשורים להווה. דן מירון מדבר על מצב של פגם וחסר, זאת אומרת האדם נמצא בבדידות והעדר מצב דמות אב. כמו, אב ממשי, מלך ואל מצב שבו האדם נמצא לבדו כאשר אין דמות חשובה שהוא יכול להישען עליה זה המצב האנושי שאליו מירון מתכוון שרטוש מחפש בתרבות העתיקה או לוקח משהו מהתרבות מצב קיום אנושי. מצב זה הוא אינו קשור אך ורק לתרבות הקדומה הוא קשור למציאות שחיים בה אנשים בשנות ה40. רטוש לוקח מהתרבות העתיקה מצבים שבה האדם חי בבדידות בה האדם שרוי על העובדה שהאדם נמצא לבד בעולם כאילו שהוא נזרק לעולם. לאור העובדה שבקיום האנושי טבוע החטא הקדמון האדם חסר אונים מול קיום המוות הבלתי נמנע זאת אומרת כמו בסיפור (החטא הקדמון), הגיבור מתמודד עם מצבו האנושי בשני דרכים:

1. הגיבור מודע למצבו, זאת אומרת שהוא מודע שאין דמות שיכול להישען עליה.
2. הגיבור לוקח אחריות על מצב, הכוונה הגיבור מצהיר שאין צורך בדמות זו, לוקח אחריות על גורלו, זאת אומרת הוא לא נכנס למרה שחורה אלא מאמין ומצהיר שאינו זקוק לדמות סמכותית. אומר למרות שאין לי אב אני האב של עצמי "לא אב ולא ריבון, אני ריבון ואב" (שירת רטוש).

שתי העובדות הללו שהוא מצד אחד מודע למצבו ומצד שני לוקח אחריות עליו, הופכות אותו לגיבור טרגי.

ולגבי החטא הקדמון, בשירתו של רטוש הגיבור מקבל אותו ולא מנסה להתנער ממנו, הוא מקבל שיש חטא או מוות ולוקח אחריות על הכול וזה היחס שלו עם המוות, כתוצאה מחטא הקדמון האדם הפך לבן תמותה וגם גיבור של רטוש מודע שהוא בן תמותה ומקבל את המוות שקשור לחטא הקדמון. מכיוון שהמוות נתפס כעונש על החטא הקדמון הגיבור מקבל אותו בהבנה או בהכנעה. למשל בשיר (פורה)  מודע בחטא שעשה וגם מודע למוות שקשור לחטא בקיום יחסי מין. גיבוריו של רטוש מוכנים לוותר על חייהם למען ערכים נשגבים למעשה כבוד והדר, כל האפיונים קבלה אצילית של מצבו ולקבלת החטא הקדמון והמוות והופכים….

שאלה 2

דן מירון טוען זיקתה בין שירתו של רטוש באידאולוגיה הכנענית באה לידי ביטוי אך ורק דרך פנייתו של רטוש אל העולם העברי והכנעני הקדום.

1. על ידי שימוש בלשון המקרא.
2. שימוש בסיומות סמלים מקראית.
3. הכנסת שימות של גיבורים מקראיים.

זה למעשה מקשר את השירה שלו לאידאולוגיה הכנענית, כאשר הכנענים בקשו לקשר בתרבות הקדומה וגם לחנך ובכך רטוש מחדד ומחזק את הקשר שלו לאידאולוגיה הכנענית. בנוסף רטוש מתייחס לאללים מתוך הפנתאון הכנענים כמו למשל "עשתורת", אלים מהתרבות הכנענית גם מתייחס למנהגים ,דימוים וסמלים וכו' הקשורים לתרבות הכנענית. בנוסף לטענתו של דן מירון הפניה לעבר הקדום אינה מופנה לעבר עברי הכנעני, זאת אומרת רטוש נכון שמפנה את הקורא לעולם הכנעני אבל לא רק לעבר הכנעני הוא משתמש גם במיתוסים מתרבות היוונית שאינה כנענית. רטוש מפנה את הקורא לעבר הקדום בכלל ולא רק לעבר הכנעני דבר שמחליש לטענת מירון את זיקה של שירתו של רטוש באידאולוגיה הכנענית. וגם מחליש את הזיקה לעבריים הקדומים כי רטוש אינו מתייחס רק לעבר הכנעני ….