ממן 12 נשים בחברה היהודית.
אשמח אם הורדת העבודה לא תהיה בשבת. תודה

ממ"ן 12

נשים בחברה היהודית בארץ ישראל:

שאלה 1:

מרחב ציבורי:

במרחב הציבורי התקבלו החלטות בעלות ערך גבוה, החלטות פוליטיות, שם התבצעה פעילות כלכלית, נקבעו היחסים בין חלקי החברה, התקיימה חלוקת משאבים חברתיים ונקבע הסולם החברתי. במרחב זה שויכו הגברים, מעמדם היה בראש הפירמידה החברתית והם היו מקבלי ההחלטות החשובות. הנשים היו במרחב הפרטי האישי בבית. מציאות זו דחקה את הנשים ויצרו אי שווין. עולמם של הגברים היה במרחב הציבורי השולט הכלכלי המפרנס והפוליטי.

מרחב פרטי:

המרחב הפרטי הוא ההפך מהמרחב הציבורי, הוא ביתי, חיי משפחה. במרחב זה תפקידה של האישה הוא להמשכת החברה ללכת ילדים, לגידול ילדים, לטיפול הילדים ולשמירה על המסורת. בראש ובראשונה תפקידה במרחב זה הוא להיות אמא ולדאוג למשפחתה. תקנות שונות כמו מתן קצבאות לאימהות פעלו לכאורה לסייע לאימהות אך סייעו גם לדחיקתן מהמרחב הציבורי ותחמו אותן במרחב הביתי.

צמיחתם של "המרחב הציבורי" ו"המרחב הפרטי" בשיח הפמיניסטי:

פמיניזם פירושו שכל בני האדם שווים וזכאיים לזכויות, זאת אידאולוגיה נשית שפירושה הכרה באישה כבת אנוש, הנשים צריכות להיאבק כדי להן יהיו שוות לגברים, כאשר החברה אינה מכירה באישה כשווה הנשים מתחילות במאבק כנגד אפליה בחברה ובמוסדות. הדרת הנשים במרחב הפרטי והציבורי זכתה לביקורת מצד השיח הפמיניסטי, זו קראה לבחינה מחודשת של ההבחנות הרווחות בין הפוליטי והציבורי לבין הפרטי האישי. הביקורת הפמיניסטית נשענה על תפיסות פוליטיות-חברתיות וכלכליות שהשתבשו במהלך המאה ה -19 ובראשית המאה ה- 20, טענה שהגדרות אלה מבוססות על הבחנות מגדריות והן העומדות למעשה בבסיס הסדר החברתי. דחיקת הנשים למרחב הביתי למעשה סייעה לשמר מבנים פטריארכליים…