ממן 12 פסיכולוגיה בחינוך ציון 97

שאלה 1

• פופולריות– מיומנות חברתית שבה היחיד משפיע על הקבוצה הבאה לידי ביטוי במידת ההערכה שבה הקבוצה מעריכה את הפרט. הפרט נהפך להיות פופולרי ע"י התכונות שעליהן הוא מקבל יחס או פידבק חיובי ע"י קבוצתו. הפופולריות קשורה גם למידה שאדם מייחס תכונות חיוביות עבור עצמו, כלומר באיזו מידה הוא מרגיש שווה, טוב, מוכשר וכו'. מידת הערכה שלה זוכה הפרט מבני הגיל שלו. כשילד\אדם הופך להיות פופולארי בגלל התכונות שלו:1.דימוי עצמי-ילדים עם דימוי עצמי גבוה פופולאריים יותר מילדים עם דימוי עצמי נמוך. 2. הישגים לימודיים-משמעותי בגיל צעיר א-ג בגיל יותר מאוחר לא.

3. מעמד חברתי (מחוץ לבית ספר) –מאיזו שכבה סוציואקונומית מגיע האדם אבל עד גבול מסוים. אם האדם משתחצן בגלל מצבו הכלכלי ידחו אותו ואם יהיה צנוע יהיה פופולרי.4. יוזמה- ילד שמסוגל לארגן, להזיז ולהפעיל דברים הופך להיות פופולארי במיוחד בתיכון. אצל בנות חשובה היכולת להיות חברה טובה , להיות נאמנה , לשמור סוד וכו.'

נורמות – הם כללי התנהגות מקובלים בחברה מסוימת ובנסיבות מוגדרות. כל קבוצה מפתחת נורמות או סטנדרטים של התנהגות. הנורמות מכוונות חשיבה, רגשות והתנהגות, החל בסגנון לבוש וכלה בעמדות שעניינן צדק מוסר ומין. ניתן להגדיר נורמות בשני אופנים: מההיבט החברתי נורמה היא מערכת של ציפיות מאדם הממלא תפקיד מסוים, לדוג' מצפים מהתלמיד למלא נורמות חברתיות: עליו להגיע לבי"ס, להכין שיעורים וכו'.

ההיבט הקבוצתי – בכל קבוצה נוצרות נורמות הקובעות כיצד יש להתנהג במצבים מוגדרים וכיצד יש להעריך תופעות מסוימות כקבוצה. ניתן להבחין בין נורמה פורמלית לנורמה לא פורמלית. נורמה פורמלית- היא נורמה שאומרת לאדם איך הוא צריך להתנהג והיא גם נורמה כתובה, למשל- יש להגיע לשיעור בתלבושת אחידה. נורמה לא פורמלית אומרת איך צריך להתנהג אבל זה לא כתוב בשום מקום.

קונפורמיות – נטייה של האדם להיכנע ללחץ קבוצתי ובכך הוא מתנהג, חושב בצורה התואמת את הנורמה הקבוצתית אך לא בהכרח את המניעים וההיגיון של הפרט עצמו ואפילו מנוגד להם. הפרט עלול להימנע מביצוע פעולות או מהבעת עמדה רק משום שזה לא תואם לנורמה הקבוצתית מחשש להיות יוצא דופן, מפעיל את האדם להיכנע לקבוצה.

• קשר בין נורמות לכתבה – לקראת החגים הרבה הורים מגיעים לחנות כדי לקנות לילד בגד לחג, ולא רק היהודים אלא גם במגזר הערבי. זהו סטנדרט או כלל התנהגות מקובל גם בחברה היהודית וגם במגזר הערבי. במגזר הערבי מקפידים לקנות מותג פעם בשנה כי חשוב להם לדעת מה הם מקבלים.

ממצא אמפירי שממחיש את האופן בו נוצרת נורמה חברתית הוא ניסוי של שריף ושריף ב-1964. בניסוי התבקשו נבדקים להעריך את כיוון תזוזתה של נקודת אור בחדר חשוך. בתחילה הביע כל נבדק את עמדתו האישית, מאוחר יותר קיבצו את כלל הנבדקים להביע את עמדתם בפורום קבוצתי וכאשר הביעו את עמדתם כקבוצה נוצרה התקרבות של כולם (התגבשות עמדה אחידה) שהיתה למעשה מעין פשרה בין תפישות הבודדים.

קשר בין קונפורמיות לכתבה – נטייה של הילדים להיכנע ללחץ קבוצתי. ילדות בנות 6 שמבינות במותגים, יודעות מה הנורמה וקוד הלבוש המקובל ולכן ילדות אלו הולכות לחנות המותגים כי הם מודעים מגיל צעיר מה הם לובשים וזה חשוב להם. זהו סו….להתלבש יפה וללבוש מותגים.

שאלה 2

• ניתן להסביר עמדות אפשריות של ילדים ובני נוער כלפי קניית בגדי מעצבים עפ"י שלושת ממדי העמדה כך:

עפ"י המימד ההכרתי (קוגנטיבי) – מה האדם חושב על הנושא המסוים, מה הטיעונים הרציונלים שלו.

הילדים ובני הנוער חושבים שזה קול ואפנתי להתלבש בבגדי מעצבים שזה יפה וייחודי ועצם זה שזה בגדי מעצבים הופך את זה ליוקרתי יותר. בני הנוער הבוגרים יותר מודעים למחירים ולעלויות בקניית בגדי מעצבים בהשוואה לבגדים רגילים וזה גם חלק מהשיקולים. עפ"י הממד הרגשי מה האדם חש כלפי נושא מסוים הילדים ובני הנוער חשים טוב ומרגישים שווים אם יתלבשו בגדי מעצבים, מרגישים שווים לכלל הילדים שקונים בגדי מעצבים. קניית בגדי מעצבים נתפס אוביקט מהנה, נותן הרגשה טובה. עפ"י המימד ההתנהגותי – איך האדם מתנהג כלפי נושא מסוים – למרות שהכרתית הם מודעים לכך שבגדי מעצבים יקרים בהרבה בהשוואה לבגדים רגילים בפועל הם קונים בגדי מעצבים בגלל שנכנסים שיקולים נוספים כמו לחץ חברתי.

חמשת הדרכים לשינוי העמדות…