החלק הראשון כולל סקירה מקיפה על עיקרון האחריות המוגבלת של תאגידים, על גלגולם
ההיסטורי של תאגידים, ועל ההשלכות הכלכליות של משטר זה, כולל מנקודת מבט גלובלית. נוסף
על כך, מובאת השקפה המאמצת את עיקרון הרמת המסך כאנטיתזה לעיקרון האחריות המוגבלת.
לאחר מכן, הדיון מוליך לסקירה של שני סוגי ההון המרכזיים של החברה: הון עצמי והון זר.
מוזכרים ההבחנה המשפטית והשוני אל מול הפרספקטיבה הכלכלית בנושא. בהמשך מוצג גם דיון
בנוגע לדילמת המינוף הפיננסי של חברות מבחינה משפטית, וכיצד זו קשורה להשלכות על נושי
ובעלי מניות הפירמה העסקית, באמצעות אמת-מידה פוזיטיבית של פירמות במצוקה אל מול
פירמות שאינן במצוקה.

החלק השני עוסק בשאלת חדלות הפירעון של התאגיד העסקי. מובאים ממצאים אמפיריים
המרמזים על התקרבותו של תאגיד למצב זה, מתקיים דיון בתהליך המטמורפוזה שהתשובות
לשאלה זו עברו בשנים האחרונות ובהשלכות שנגזרות מכך, וגם מוצגת אחת מנקודות המבט
הפילוסופיות-תיאורטיות שהביאה להבהרת הדין הקיים במסגרת החוק החדש לחדלות פירעון
ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 . בסופו של חלק זה אני מציג את תהליך ההבראה של חברה, כתהליך
המתייחס לתהליך ההאנשה של התאגידים בחיינו – כיצורים אשר תחום המשפט מעניק להם
תכונות שוות מעמד לאלו של האדם, וכי בדומה לו, כאשר יצורים אלו נקלעים לקשיים, קיימים
תהליכי הבראה ושיקום שונים אשר יכולים להיות שקולים מבחינה מטאפורית להזרמת חמצן אש ר
עוזר להעביר אותם למצב של עסק חי, במלוא מובן המילה.

מטרתה המרכזית של העבודה היא לענות על חלק אינטגרלי מדרישות הקורס, וכמו -כן אני מקווה
שתוכל לחשוף את הקורא, בעיקר את זה שלא ניחן בידע משפטי מקדים, לדיון תיאורטי על
אלמנטים משפטיים עם פוטנציאל מהותי לשינוי יחסי הגומלין של בני האדם עם תאגידים –
כיצורים שבעלי תכונות אנושיות מכיוון אחד, אך מכיוון אחר, בשונה מהם, בעלי אפשרות לגודל
וקיום אל-נצחיים.