שונות בחינוך

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 13
מקצוע
מילות מפתח
ציון 100
שנת הגשה 2020
מספר מילים 1385
מספר מקורות 2

תקציר העבודה

שאלה 1
א. בתקופה שלפני קום המדינה היה רצון ליצור בסיס משותף בחינוך, בחברה ובתרבות, ולכן לא ניתנה לגיטימציה לרב תרבותיות.
מקום המדינה ההתמקדות הייתה ביצירת אומה הומוגנית ככל האפשר מבחינה תרבותית, היה צורך ללכד את כולם ולא היה מקום לשונות, הייתה דרישה מהעולים שיצרו לעצמם זהות חדשה, כשהשפה הייתה אחד האמצעים לבניית הזהות הזאת, והיא הייתה לגורם מחבר ומשתף.
היא עיצבה את החינוך והתרבות שמחבר בין האוכלוסיות האחרות. ומי שלא אימץ את השפה נותר בשוליים.
תפקיד המורים היה להפיץ את הרעיון הלאומי של המדינה החדשה. ודרשו מהעולים לאמץ זהות חדשה. העולה נדרש להדחיק את התרבות שלו ולהיטמע בתרבות החדשה.
וכך נוצר ניכור ממערכת החינוך לעולים במיוחד העולים מערי פיתוח.
מי שלא התאים לדרישות המערכת ספג כישלונות הן בחברה והן במערכת החינוך.
הכישלונות התבטאו במיון לשני מסלולי לימוד נפרדים –
1.בית ספר תיכון עירוני – אפשרות להמשיך להשכלה הגבוהה, תנאי לניעות חברתית
2.בית ספר תיכון מקצועי – מבוססת על מיומנויות מקצועיות נמוכות לא מאפשרת השכלה גבוהה וניעות חברתית (רובם בני עדות המזרח)
בשנת 1968 עלה רעיון שמטרותיו היו:
1.השגת שוויון חברתי באמצעות החברת השתתפות של אוכלוסיות נוספות בחינוך העל יסודי.
2.העלאת הישגים לימודיים – באמצעות הקבצות
3.אינטגרציה חברתית
4.העלאת רמת ההשכלה של המורים המלמדים בחט"ב
רב תרבותיות לא היה חלק ממטרות הרפורמה של חטיבת הביניים. √
הרפורמה שינתה את פני החינוך העל יסודי תוצאותיה היו:
1.כ – 85 אחוז מתלמידי בית הספר היסודי השתלבו בבתי ספר תיכוניים.
2.מבחינה חברתית, תוצאות מנוגדות של איחוד ובידול בו זמנית. מצד אחד רצון לאחד מצד שני יש בידול באמצעות הקבצות ומגמות.
3.הקמת פנימיות למחוננים לבני עדות המזרח וכפרי נוער לתלמידים נושרים ומונשרים.

גם הפוליטיקה בישראל התגייסה להתמודד עם הפערים בהישגים הלימודיים. היה ניגוד בין הרצון לשנות ובין הרצון לשמר את המצב הקיים. – אם מסתכלים על תאוריית הקונפליקט מקבלי החלטות רצו לשמר את המצב הקיים כדי שלא יפגע המקום וייווצר תחרות לילדיהם.

בעקבות החלפת השלטון (1977) היו שינויים פוליטיים וחברתיים
1.פגיעה פוליטית במעמדם של קבוצות המרכז – שמאל המבוססות.
2.שינוי במדיניות החינוך והרווחה – תפיסה כלכלית של שוק חופשי.
למרות שעדות המזרח הם אלו שבחרו בימין, התפיסה של הימין מנוגדת לצרכים שלהם כי מדובר בתפיסה של פחות מדיניות רווחה ושוק חופשי. אותו ימין הבין שהוא צריך לדאוג לאוכלוסייה החלשה שתומכת בו. השינוי הפוליטי פגע בקבוצות המרכז שמאל, ובמדיניות החינוך והרווחה. אז הפערים המשיכו לגדול, ולא הצטמצמו. שרי החינוך הכשילו את הרעיון של האינטגרציה, ושילוב מצד שני אפשרו שוק חופשי ויכולת לבחור בית ספר. כתוצאה מכך. נוצר ניכור בין קבוצות המרכז שמאל החברתי פוליטי המבוססות לבין השלטון החדש.
3.אכזבת בני עדות המזרח – בטווח הארוך יותר.
4.דחיקת בני עדות המזרח למסגרת עדתית של מיעוט.

השפעת השינויים הפוליטיים חברתיים על מערכת החינוך –
1.רפורמת חט"ב לא מומשה עד הסוף – מדיניות החינוך לא קידמה את עדות המזרח באופן משמעותי.
2.מינוי שר חינוך דתי – הקצנה של מערת החינוך.
בחינוך הממלכתי – הבלטת קו מסורתי, תחושת כפייה דתית
בחינוך הממלכתי דתי – נוספו שעות קודש הפרדת בנים בנות, הפרדה על רקע עדתי.
בחינוך הדתי – כיתות קטנות והומוגניות.
הקטנת תקציב החינוך. √

שנות ה 90 מתאפיינות –
בהעמקת הקונפליקט המעמדי תרבותי והפניית עורף לחינוך ההטרוגני – 4 הקבוצות של החינוך סקטוריאלי מתפצלים בתוכם –
●חינוך ממלכתי – הילד במרכז / התלמידים כלקוחות / מספר התלמידים בכיתות עולה ומספר שעות ההוראה יורד.
●חינוך ממלכתי דתי – מפוצל לפי קוד מצוות / לבוש / הכנסה.
●חינוך חרדי – מפוצל ע"פ השתייכות / הקמת חינוך חרדי מזרחי (ש"ס)
●חינוך ערבי – מפוקח ולא אוטונומיה
יש לציין שהחברה השלימה עם החינוך הקבוצתי (שמתחלק לקבוצות) ולא כל כך מתנגדת לו.