העבודה כתובה בצורה בהירה ומובנת עם הערות מרצה.

• למידת אסטרטגיות עזרי זכירה:

ישנם אסטרטגיות רבות של עזרי זכירה- שינון מידע, ארגון מידע בעודו מאוחסן בזיכרון ועוד. היה מקום לפרט מעט יותר אודות העצות 12

• הסבר הקשר בין העצות לבין חומר הלימוד:
• פירושו של מושג "פיגום" שהוטבע על ידי ג'ום ברונר הוא מערכת התמיכה שנבנית על ידי המטפלים, מורים ובני קבוצת השווים לתהליך הלמידה על ידי מתן הדרכה, רמזים, משוב ועצות לפי רמתו של הלומד. כל אלה תורמים להתקדמותו של האדם בתוך אזור ההתפתחות המקורבת שלו.

פיאז'ה מדגיש את חשיבות הלמידה המשותפת ככלי חשוב ללמידה של יישוב פערים בין נקודות מבט שונות.

• בגילאי בית הספר משתכללות יעילותן של עזרי הזיכרון ועקב כך חלים שיפורים בזיכרון. שיפור הזיכרון וקידום עזרי הזיכרון משמעותיים להתפתחות הקוגנטיבית ללמידה יעילה, לזיכרון בונה- דהיינו הסקת מסקנות בשילוב מבנים המאוחסנים בזיכרון העוזרים לביית מידע חדש ועוד.

גם כאן חסרה יותר הרחבה של הרקע התיאורטי והקישור 12

1. נושא מתוך התיאוריה של מאהלר על הספרציה והאינדיבידואציה:

בחרתי בנושא השלבים המקדימים ללידה הפסיכולוגית. שלבי תחילת החיים המאופיינים לפי מאהלר בתלות ובחוסר נפרדות מהאם.

השלב ראשון מהלידה עד גיל חודש: השלב האוטיסטי הנורמלי. חוסר צורה וניתוק מהעולם, מעין אוטיזם, העולם הוא מערכת סגורה והאנרגיה מושקעת כולה כלפי פנים, שמירה על ההומאוסטזיס עד הבקיעה לעבר העולם החדש. אין תחושת נפרדות והבחנה באחר.

השלב השני מהחודש הראשון ועד חמישה חודשים: השלב הסימביוטי. מתחילה ההכרה המעומעמת בנפרדות ובהכרת העולם החיצון. ישנה חוויה סימביוטית- הוא והאם לא לגמרי  נפרדים, הם פועלים באיחוד משותף. האם עונה על כל הצרכים ומספקת אותם בצורה מידית. רק תינוק שעבר שלב סימביוטי בטיפול מושקע, רגיש ומכוון לצרכי התינוק יוכל להתקדם לכיוון הספרציה ולבנות לעצמו אישיות אינדבידואלית.

הסימביוזה היא הדדית- "רגרסיה בשירות התינוק" האם צריכה לחזור למעין סימביוזה של איחוד ואיבוד גבולות בינה לבין התינוק.

קשיים ובעיות בשלב זה יכולים לגרום לבעיות שורשיות ובעלות קושי רב- קושי להכיר בזולת, קושי לחוש את עצמו בצורה מלאה וצורך תלותי עז לקשרים סימביוטיים חסרי ספרציה. יש גם תפישות המקשרות פסיכוזות- ניתוק מהמציאות, לבעיות בשלב זה.

תפישה זו קיבלה ביקורת וכיום רובן של הגישות מתייחסות לשלב זה בצורה שונה. מבקרים את ההתייחסות לגיל הלידה כאל גיל אוטיסטי, ישנם מחקרים שונים המוכיחים כי הרך הנולד יוצר קשר עם סביבתו כבר מרגע היוולדו ורגיש לגירויים חיצוניים מסוימים כגון פנים וקול אנושיים. טוענים כי התינוק נולד עם יכולות חברתיות הדדיות מסוימות.