ממ"ן 18 אקולוגיה

תשובה:
בעיה ראשונה – ציד ודילול עד הכחדה של מינים בעלי תפקיד אקולוגי\סביבתי מובהק:
עם העלייה בהתעניינות בארץ ישראל (פלשתינה בתקופה ההיא) כמקום בו ניתן לפתוח בחיים חדשים הגיעו תושבים חדשים לאזור ואיתם גם נשק חם חדיש (יחסית למצב הקיים קודם) אשר שימש לציד. בנוסף קהילות ספציפיות כדוגמת הטמפלרים (המושבה הגרמנית בחיפה) היו בעלי מנהגים אשר שימרו מארצות המקור שלהם (בפרט אני מתייחס לצייד ביום ראשון והחיבה לבשר צייד). הציד המוגבר והחיבה למינים אשר מזכירים ל"מהגרים החדשים" את ארץ מולדתם (בפרט מיני איילים\צבאים\יחמורים) המינים המפורטים נדחקו למצב בו האוכלוסיות אשר היו מצויות באזור בעדרים מפוארים צומצמו עוד ועוד על להכחדה מוחלטת. דבר זה גרם באופן ישיר לשינוי של סביבת הגידול האקולוגית שכן לא היו בעלי חיים אשר מילאו את התפקיד של אוכלי עלווה ועשב (לא באופן מוחלט שכן היו עדיין עדרים של עיזים וכבשים אשר היו אוכלים עשב במרחב אך עדרים אלו רוכזו בסמיכות ליישובים ושוחררו שוב ושוב באותם תאי שטח) על כן התופעה של הפיכת חורש ליער נפגעה וכך גם האיזון העדין שבין הצמחייה, אשר עד לאותו זמן של ההכחדה הייתה מפוקחת ומוגבלת ע"י אוכלי העלווה, נשבר. הבעיה הזאת הייתה אף קשה שכן מרחב הכרמל הינו "אי" או מתנהג לפחות כמו אי. זהו בית גידול ייחודי אשר בעלי החיים בו זוכים לתנאים שונים מעט מהסביבה ה"ארץ-ישראלית" הרגילה. על כן לשחזר או יותר נכון להכיר מחדש את הצבאים, האיילים והיחמורים היווה אתגר לא פשוט. אוכלוסיית היחמורים המשגשגת היחידה הידועה בעולם נמצאת בפרס (איראן) דבר אשר גרף מאחוריו סיפור דיי מעניין של פוליטיקה, התעקשות וחטיפה, אך גם עם סוף טוב. לאחר מעט הרפתקאות בשלהי שנות ה-70 חי-בר כרמל קיבל למשמורת 4 פריטים בריאים של יחמור פרסי (מין זהה למין המקור אשר נכחד מאזור הכרמל) ולאחר מספר שנים (והוספה של פריט נוסף) בשנת 1996 שוחררו פריטים ראשונים לטבע. פריטים אלו או יותר נכון צאצאיהם היום משוחררים בטבע וחזרו למלא את תפקידים (אם כי בשטחים מעט מוגבלים לאור השינויים שאנו בני האדם כפינו על