שאלה 1: דיווח נוכחות עובדים בארגון הוא קריטי לחישוב השכר. דיווח הנוכחות כולל דיווח שעות נוכחות, היעדרויות, ימי מחלה וחופשה, שעות נוספות וכיו"ב. בעבר, העובד החתים את שעון הנוכחות בכניסה וביציאה ממקום העבודה. כיום, דיווח הנוכחות יכול להתבצע באמצעות ערוצי תקשורת מגוונים כגון: טלפון קווי, דיווח סלולרי, ודיווח באמצעות מערכת נוכחות אינטרנטית. הדיווח מרחוק מאפשר עבודה מהבית או מאתר הלקוח, עבודה על פרויקטים שונים וכד'. לגבי כל אחת משורות הדו"ח, ."X" להלן דו"ח תנועות נוכחות שהופק במערכת המידע של ארגון ציינו האם מדובר בנתון או במידע.
דו"ח תנועת נוכחות:
א. עובד מס' 123 הגיע בתאריך 1.2.16 בשעה 7:23
ב. עובד מס' 353 עבד סה"כ 5 שעות נוספות בחודש יוני 2016
ג.עובד מס' 21 דיווח יום מחלה בתאריך 13.2.16
ד.היקף הנוכחות של העובדים במחלקת בקרת איכות לא ירד מ- 85% במהלך 12 החודשים האחרונים
ה. עובד מס' 653 דיווח באמצעות מערכת הדיווח אינטרנטית מעל 5 פעמים במהלך 30 הימים האחרונים
שאלה 2:להלן תיאור של שלוש מערכות מידע בארגון: מערכת ניהול תקנים (כ"א), מערכת שכר עידוד ומערכת הערכת עובדים. שבצו את שלושת מערכות המידע המתוארות בתאים השונים בטבלה 1. נמקו בקצרה את החלטתכם.
מערכת ניהול תקנים (כ"א) מאפשרת הצגת תקן מול מצבה ברמה הכלל ארגונית, ברמת יחידה בארגון ועד רמת משרה בודדת. ניתן לנהל משרות (ובצמוד – ניהול התקנים, לפי תקן וסוג תקן לכל משרה) המבוססות במערכת על הגדרות המשרה. ניהול התקנים מתבצע בצורה דינאמית, ניתן לפתוח תקנים שונים כגון: תקניים, על תקניים וכדומה. לכל תקן ניתן לתעד את הסיבה לפתיחתו (תפקיד חדש במקום מישהו שעזב, מילוי מקום וכו'), לציין את היחידה הדורשת, מה מקור המימון שלו ועוד. אל מול כל שורה בתקן ניתן לשבץ עובדים ממאגר העובדים של הארגון, כאשר גם השיבוצים יכולים להיות מסוגים שונים (תקניים, על תקניים וכו'). השליטה והבקרה על נושא מצבה ותקנים מתבצע ברמת התצוגה במסכי התקנים הרלוונטיים, כאשר המסך מאפשר שליפת נתונים עפ"י פרמטרים שונים ומגוונים כגון: שליפה ברמת יחידה, תפקיד, סוג תקן, סוג שיבוץ, תקנים תפוסים, תקנים פנויים, כלל התקנים וכדומה. דרך נוספת לשליטה ובקרה היא באמצעות הפקת דוחות מובנים, בלחיצת כפתור מתוך המערכת, המציגים נתונים שונים בהקשר ניהול תקנים ומצבה. מערכת שכר עידוד הינה מערכת ממוחשבת המבצעת את חישובי הפרמיה לעובדים. מערכת דיווח וחישוב שכר עידוד משמשת כחלק מתהליך עבודה חודשי שבו מדווחים נתוני הפעילות של המחלקות השונות בארגון, נתונים אלה משולבים בנתוני הנוכחות של העובדים ומשמשים לחישוב פרמיית שכר עידוד אישית לכל עובד. חישוב הפרמיה מתבצע במערכת זו, ומשולם בשכר החודשי במערכת השכר. נתונים אלה יכולים מחד לשמש את אנשי יחידת הנדסת הייצור לצורך בקרה על פעילות היחידות השונות ומאידך להזרים לשכר את רכיב הפרמיה המחושבת המגיעה לעובד. המערכת היא חלק בלתי נפרד ממערכות השכר ומבוססת על אותו מאגר נתונים. מקור נתוני עובדים זהה בכל המערכות יוצר אחידות של נתונים. בנוסף, שילוב המערכות זו בזו מאפשר זרימת נתונים ממערכות השכר למערכת שכר העידוד ומשם בחזרה למערכות השכר בצורה שקופה ויעילה הערכת עובדים . המערכת תומכת בניהול מקביל של מספר טפסי הערכה (הערכת עובד וניסיון, הערכת עובד רגיל, הערכת מנהלים) באמצעות טופס מקוון אשר מתעדכן אונליין בתוך המערכת ומחשב בעת מילוי הטופס את הציון המשוקלל של העובד, תוך שקלול השאלות המוגדרות בטופס. מתבצעת גם בדיקה מול נתוני נוכחות העובד ושינוי הציון בהתאם להיעדרויות העובד. ניתן להפיק טפסי הערכה מלאים לאחר דיווח הטופס המקוון ולהפיק דוחות סטטיסטיים מתוך המערכת המדרגים את העובדים על פי ציון או סיכומים של פרמטרים נדרשים (חוזקות / חולשות של עובד או נושאים לשיפור). טבלה 1: המודל של גורי ומורטון למערכות מידע
שאלה 3: שאלה זו קשורה רעיונית למאמר "כך הצילה סווטש את השעון השוויצרי# המופיע בממ"ן 11 אולם, נתוני השאלה הם פרי הדמיון ואין שום קשר בינם ובין תאגיד השעונים סווטש. בתהליך פיתוח שעון הקוורץ שאפו המהנדסים לפתח שעון איכותי ואמין שעלויות הייצור שלו נמוכות במיוחד. לשם כך, החליטו מהנדסי החברה לזהות את חלקי השעון שתרומתם לאיכות השעון היא גבוהה ביותר ולהחליפם בסגסוגת טיטניום. כדי לזהות חלקים אלו, ערכו מהנדסי החברה ניסוי מעבדה בו הפעילו עשרות רבות של שעונים במשך
חודשים בתנאי חום, קור, לחות, רעידות, נפילות ותנועה. טבלה 1 מסכמת את מספר התקלות ומקדם סוג התקלות בכל אחד מחלקי השעון. מדד התרומה לאיכות השעון מחושב על ידי המכפלה של מס' התקלות * מקדם סוג התקלות. ככל שהמכפלה גבוהה יותר התרומה של חלק זה לאיכות השעון גבוהה יותר וכדאי להחליף חלק זה בחלק עשוי חומרים איכותיים ככל האפשר. סייעו למהנדסי החברה לזהות את 20% החלקים שתרומתם לאיכות השעונים היא גבוהה ביותר ועל כן, כדאי להחליפם בחלקים עשויים סגסוגת טיטניום. בתשובתכם הציגו את מס' החלק ואת תרומתו לאיכות השעון (ב- %). טבלה 1: מס' התקלות בכל אחד מחלקי השעונים בניסוי. שאלה 4: עבור חלקים שמספר התקלות בהם עולה על 1% מסה"כ התקלות (בלי קשר למקדם סוג התקלה) הכינו מטריצת מיקוד המציגה את אמינות החלקים ועלות החלפתם*.. *כל הנתונים מתייחסים לטבלה 1 בשאלה מס' 3
אמינות החלקים מבוססת על מספר התקלות, בהתאם לפירוט שלהלן: אופן החלוקה של מס' התקלות:
פחות מ- 10 תקלות = רמת אמינות גבוהה
בין 10 ועד 50 תקלות = רמת אמינות בינונית
בין 50 תקלות ועד 100 תקלות = רמת אמינות בינונית מינוס
מעל 100 תקלות = רכיב בעייתי מאוד
עלות החלפת חלקים: עלות גבוהה מאוד = D , עלות די גבוהה = C , עלות בינונית = B , עלות נמוכה = A