נשים בחברה היהודית ממן 12

ממ"ן 12

נשים בחברה היהודית בארץ ישראל:

שאלה 1:

מרחב ציבורי:

במרחב הציבורי התקבלו החלטות בעלות ערך גבוה, החלטות פוליטיות, שם התבצעה פעילות כלכלית, נקבעו היחסים בין חלקי החברה, התקיימה חלוקת משאבים חברתיים ונקבע הסולם החברתי. במרחב זה שויכו הגברים, מ…עמדם היה בראש הפירמידה החברתית והם היו מקבלי ההחלטות החשובות. הנשים היו במרחב הפרטי האישי בבית. מציאות זו דחקה את הנשים ויצרו אי שווין. עולמם של הגברים היה במרחב הציבורי השולט הכלכלי המפרנס והפוליטי.

מרחב פרטי:

המרחב הפרטי הוא ההפך מהמרחב הציבורי, הוא ביתי, חיי משפחה. במרחב זה תפקידה של האישה הוא להמשכת החברה ללכת ילדים, לגידול ילדים, לטיפול הילדים ולשמירה על המסורת. בראש ובראשונה תפקידה במרחב זה הוא להיות אמא ולדאוג למשפחתה. תקנות שונות כמו מתן קצבאות לאימהות פעלו לכאורה לסייע לאימהות אך סייעו גם לדחיקתן מהמרחב הציבורי ותחמו אותן במרחב הביתי.

צמיחתם של "המרחב הציבורי" ו"המרחב הפרטי" בשיח הפמיניסטי:

פמיניזם פירושו שכל בני האדם שווים וזכאיים לזכויות, זאת אידאולוגיה נשית שפירושה הכרה באישה כבת אנוש, הנשים צריכות להיאבק כדי להן יהיו שוות לגברים, כאשר החברה אינה מכירה באישה כשווה הנשים מתחילות במאבק כנגד אפליה בחברה ובמוסדות. הדרת הנשים במרחב הפרטי והציבורי זכתה לביקורת מצד השיח הפמיניסטי, זו קראה לבחינה מחודשת של ההבחנות הרווחות בין הפוליטי והציבורי לבין הפרטי האישי. הביקורת הפמיניסטית נשענה על תפיסות פוליטיות-חברתיות וכלכליות שהשתבשו במהלך המאה ה -19 ובראשית המאה ה- 20, טענה שהגדרות אלה מבוססות על הבחנות מגדריות והן העומדות למעשה בבסיס הסדר החברתי. דחיקת הנשים למרחב הביתי למעשה סייעה לשמר מבנים פטריארכליים שבו שולטים גברים, ואת המבנים האלה שנשתמרו אפשר עדיין לזהות אותם הן בסדר החברתי המסורתי והן בסדר הליברלי – קפיטליסטי המודרני. הפרשנות הפמיניסטית העוסקת בהגדרת מרחבי החיים, משמעותם והשלכותיהם על נשים, מנתחת אף את דרכי הפעולה הרצויות לנשים כדי להביא לחיסול המגבלות המוטלות עליהן. בתקופת היישוב הישן המאבק העיקרי של הנשים במרחב הציבורי היה זכות הבחירה, זכויות שוות בין גברים לנשים, הכרה בנשים שגם להן יש זכויות פוליטיות ולאומיות הן גם צריכות לקבל זכויות ולא רק לשלם חובות. אירגוני הנשים שמו לעצמן מטרה לפעול למען הרחבת המרחב הציבורי למען נשים שהיה עד עכשיו שייך רק גברים. בתקופת המאה ה-20 חל שינוי לטובה למעמדן של הנשים בעקבות מלחמות, בתקופה זו הגברים יצאו לצבא והנשים היו חייבות לצאת ולפרנס וכך השתלבו בשוק העבודה.

שאלה 2:

א:

תחומי פעילותן של נשים במרחב הציבורי בישוב הישן:

פעילותן של הנשים במחשב הציבורי בישוב הישן הושפעו בעקבות מצבן בעת שהגיעו לארץ ובשל המצב בארץ. רבים מעולות והעולים ארצה הגיעו ללא הרבה כסף ורכוש, ובבואם ארצה היו לנטל עבור מוסדות הקהילה היהודית. אחד ממאפייני המגדר בחברה היה הסטטוס המשפחתי, לבנים בעלות סטטוס של נשואות, רווקות, גרושים ואלמנות. הייתה משמעות חברתית רבה בחברה היהודית. סטטוס המשפחתי של האישה השפיע ישירות על מקומה בסולם היוקרה החברתי, ויותר מכך על מצבן הכלכלי. גולדן של נשים נשואות היה טוב ואילו על אלמנות או גרושות שלא היה להן הון נקלעו למצב כלכלי קשה מאוד. מן הנתונים עולה שבשלהי המאה ה-19, כשליש מכלל החברה היהודית ב"ערי הקודש" היו אלמנות. במאמרה של מיכל בן יעקב "הדרה משולשת" ניתן ללמוד על משמעות הסטטוס המשפחתי של נשים