זהו הדף שהכנתי לקראת הבחינה. כל החומר שראיתי לנכון להכניס לדף מתומצת והוכנס לדף בגודל 5 גופן DAVID. הדף לא כולל את "כל" החומר של הקורס אלא נושאים מרכזיים שחזרו על עצמם במהלך השנים ללא דוגמאות. הכותרות של כל נושא מודגשות. המלצה שלי לעבור על הכותרות גם עם מרקר שיהיו יותר מודגשות, ולמבחן להביא מרקר בצבע שונה ולהדגיש רק את החומר שעונה על השאלות בחרתם (סרגל גם יכול לעזור כדי להתמקד). כמו כן, המלצה נוספת היא לעבור על כל החומר בהרחבה לפני המבחן (ניתן למצוא סיכום שלי תחת הכותרת "סטייה חברתית – סיכום למבחן"). מלבד זאת, ניתן להשתמש בדף גם כעזר למענה על הממנים. בהצלחה!
הדף כולל את הנושאים הבאים:
מושגים:
– הגדרות של סטייה (ההגדרה האבסלוטיסטית, הגדרת הסטייה ע"פ אבנורמליות פסיכולוגית,הגדרות הסטייה ע"פ נזק, הגדרות הסטייה ע"פ שכיחות סטטיסטית,הגדרת הסטייה כעבירה על החוק, ההגדרה הנורמטיבית, ההגדרה התגובתית, הגדרת הפשרה)
– דטרמיניזם
– גורמי הסטייה
– האובייקטיביות של סטייה
– יחסיות הגדרות הסטייה
– הבניה חברתית של סטייה
– אנומיה ע"פ אמיל דורקהיים
– אנומיה ע"פ רוברט מרטון
– הסתגלות מרדנית ע"פ רוברט מרטון
– הסתגלות חדשנית ע"פ רוברט מרטון
– הסתגלות נסגנית ע"פ רוברט מרטון
– התיאוריה של וולטר מילר
– תסכול סטטוס ע"פ אלברט כהן
– תת תרבות של קונפליקט ע"פ קלוארד ואוהלין
– סטייה משנית ע"פ אדווין למרט
– רפלקסיביות ע"פ תיאוריית התיוג
– ממד סובייקטיבי של תופעה, ממד אובייקטיבי של תופעה והפער בין הממדים
– מיגדור המיניות
– "outing" – "הוצאה מן הארון"
– מינגוף
– הפונקציונליות של אמונות סוטות
אונס:
– התגובה החברתית הרווחת לאונס בחברה האמריקנית ובתקשורת הישראלית
– הנתונים העובדתיים בנוגע לתקיפות מיניות ואונס בחברה האמריקנית ובחברה הישראלית
– אין התאמה בין הממד האובייקטיבי לבין הממד הסובייקטיבי ביחס לתופעת האונס. ניתן לראות כי חומרת העובדות לגבי האונס היא מאוד חמורה ואילו התגובה אליה היא מתונה, התגובות אינן משקפות את העובדות של התופעה ולמעשה יש פער בתוצאות ההשוואה.
– ניתן להסביר את הפער שקיים בין העובדות הקיימות במציאות לגבי תופעת האונס (הממד האובייקטיבי) לבין התגובה החברתית הרווחת (הממד הסובייקטיבי) לגבי תופעת האונס, ע"י גישת הקונפליקט.
טבק:
– ניתן לראות שתי תגובות חברתיות שונות על אותה תופעה – השימוש בטבק, באותה החברה על פני שתי תקופות זמן שונות. עד שנות ה90 השימוש בטבק היה פופולרי וחיובי, ואילו משנות ה90 ואילך התגובה החברתית לשימוש בטבק, שינתה את פניה ונהפכה לשלילית.
– הנתונים העובדתיים ביחס לשימוש בטבק בארה"ב.
– מידת ההתאמה בין חומרת התגובה לשימוש בטבק בחברה האמריקאית לבין חומרת נזקיו והיקפי השימוש בו.
ניאוף:
– התגובה החברתית כלפי נשים נואפות וכלפי גברים נואפים הינה שונה.
– ע"י תיאוריית הקונפליקט ניתן להסביר את השוני בתגובה החברתית ביחס לניאוף הנשים לעומת ניאוף גברים.
המאמר של אורלי תורג'מן-גולדשמידט:
– הנרטיב שמאמצים האקרים בישראל כהסבר והצדקה למעשיהם הפלילים.
– הנרטיב של האקרים שהוצג בסעיף הקודם מדגים את העמדה הפוסט מודרניסטית.
– תהליך התיוג כפי שתיאוריית התיוג מסבירה אותו. (קהל צופים, סטייה ראשונית, התיוג, הטבעת הסטיגמה, דבקות התווית, רפלקסיביות, נבואה שמגשימה את עצמה, סטייה משנית).
– האם האקרים בישראל מאמצים, כחלק מזהותם, את התווית הפלילית שמטביעות בהם הרשויות במדינת ישראל?
המאמר של נילי ברויאר:
– הגדרות הנכות כסטייה בישראל והתגובה החברתית לאוכלוסיית הנכים
– נילי ברויאר מתארת את נכותה שלה דרך הצגת הנרטיב הסובייקטיבי שלה
– הנרטיב של ברויאר בנוגע לנכותה נבדל מהנרטיב שמוסדות החברה הישראלית מספרים
– רעיונות הגישה הפוסט מודרניסטית יכולים להסביר את הפער בין הנרטיב הסובייקטיבי של נילי ברויאר לבין הנרטיב המוסדי ביחס לתופעת הנכות בחברה הישראלית
– באיזה אופן מדגימה ברויאר את רעיונותיה התיאורטיים של בטלר בביקורת שהיא (ברויאר) מפנה כנגד התגובה החברתית לתופעת הנכות בישראל
– תהליך התיוג כפי שמתואר ע"י תיאוריית התיוג
מאמרה של אייזנשטדט:
– בהתאם למאמרה של אייזנשטדט אנשי המקצוע ניסו להסביר ולהגדיר את תופעת עבריינות הנוער בישראל.
– האופן שבו הופעל הפיקוח של אנשי המקצוע על עברייני הנוער בישוב היהודי בתקופת המנדט מדגים את תהליך ה"אובייקפיקציה", שאותו הציג מישל פוקו.
מאמרו של אילני:
– הרעיון התיאורטי הקונסטרוקציוניסטי:"היחסיות של הגדרות הסטייה ושל התגובות החברתיות לסטייה" מודגם במאמרו של אילני ע"י התגובה החברתית להומוסקסואליות.
– השיח המקצועי ביחס לתופעת ההומוסקסואליות, כפי שמוצג במאמרו של אילני, מדגים את תהליך האובייקטיפיקציה שתיאר פוקו.