שאלה
1 :
א.         בחברה המודרנית פועלים ארגונים רבים בכל תחומי החברה, הכלכלה ,החינוך, התרבות והפוליטיקה. בספרות המקצועית אפשר למצוא למונח ארגון מגוון הגדרות, הנובעות מן הבדלים בין הגישות התיאורטיות השונות לחקר הארגונים- הגישה המכנית, הגישה האורגנית, הגישה המערכתית והגישה האינפורמטיבית. כל גישה מייצגת השקפה תיאורטית כוללנית בנוגע לארגון וממנה נגזרות הגדרות שונות. לכל ההגדרות האלה יש ארבעה מרכיבים הכרחיים: 1. התחברות או התאגדות של כמה אנשים, 2.אינטרס משותף ואו מטרה ואו כוונה משותפות, 3. פעילות גומלין למען הגשמת מטרות שותפות ולהמשך קיום המערכת. 4. יחסי גומלין בין המערכת לסביבה. בבית ספר מתקיימים כל ארבעה המרכיבים האלה שכן בית הספר כולל אנשים- צוות ניהול, מורים, תלמידים וצוות חינוכי תומך, יש לו מטרה מוצהרת- הקניית ידע וחינוך, בתי הספר אומנם נבדלים אלה מאלה במטרותיהם סוג הידע המועבר ודרך הוראתו א כולם יש מטרה מוסכמת המקובלת על מקבלי השירות ומעניק שירות. בנוסף לבית הספר ש יחסי גומלין בין נושאי התפקידים בין הורים לבין עצמם ובין המורים להורים על מנת להגשים את מטרות בית הספר. והמאפיין הרביעי הוא שבית ספר אף מקיים יחסי גומלין עם סביבתו (בית ספר וקהילה). כמו כן סמואל מזה כמה מאפיינים מהותיים המשותפים לארגונים משותפים:

1 .            הארגונים וצרים בידי בני אדם בכוונה מודעת להפיק מהם תועלת והם יסכימו להתקיים אם בני האדם יהיו מעוניינים בהמשך קיומיים- בבית הספר נוכל לראות מאפיין זה בכך שבית הספר נוצר בידי אנשים כדי להקנות ידע ממיוניות חברתיות רגשיות ואומנותיות וחינוך לתלמידיו. בית הספר ימשיך להתקיים כל עוד ידבקו במטרה זו.

2 .            הארגונים הם בראש ובראשונה "מכלול של תפקידים" ולא "מכלול של בני אדם".
כלומר הדגש הוא בפעולות בתפקידים- בבית הספר נראה שהוא ארגון בכך שיש בו "מכלול של תפקידים" ולא מכלול של אנשים. אוכלוסיית התלמידים משתנה משנה לשנה ומחזורים שלמים של תלמידים עוזבים את בתי ספר בתום הלימודים. כך גם המורים והמנהלים המחליפים את מקומות עבודתם ויש ארגון של מכול תפקידים מורים מנהלים תלמידים וכו'.

3 .            הארגונים הם ישויות מוגדרות בעלות ייחודי או סמני היכר אחרים- לבתי ספר יש סימני היכר ייחודים כמו שם סמל תלבושות אחידה בית הספר מנסה לפתח גאוות יחידה.

4 .            הארגונים מתפקדים כמסגרות קבועות. תוחלת החיים של הארגון אינה תלויה בתוחלת החיים ש בני האדם הממלאים תפקידים בארגון- וחלת החיים של בי הספר היא בדרך כלל גבוה בית הספר.
5.            השתתפות בני אדם בארגונים היא חלקית ומוגבלת- מנהלי בית ספר המורים והתלמידים משתייכים גם לארגונים אחרים כמו מקומות עבודה (הורים), בתי ספר אחרים (מורים) ומסגרות חינוכיות אחרות (תלמידים). לכן השתתפתם בפעילות בית –
על בסיס כל זה הנו יכולים להסיק כי בית ספר הוא ארגון.
ב.         שלושה דגמים או שלוש תפיסות מייצגים בספרות המקצועית את אופיו הארגוני של בית הספר, והם מופעי בסדר זנים כרונולוגי- הדגם הבירוקרטי הנקרא גם הדגם המסורתי, הדגם המערכתי החלופי שהתפתח בשנות השבעים הרואה בבית הסר מערכת והדגם של בית הספר כקהילה, גם הוא דגם חלופי שהתפתח בסוף שנות השמונים. אפשר להניח כי במציאות ארגון יעיל של בת ספר מושפע במינונים שונים מכל אחד מהדגמים תפיסות אלה:
·         בית ספר כארגון בירוקרטי- הדגם הבירוקרטי המסורתי מציע את המאפיינים של ארגון בירוקרטי: היררכיה ל סמכויות, חלוקת תפקידים והתמחות, כללי התנהגות לעובדים, פיקוח ושליטה על הביצוע, יחס לא אישי לעבודה לחברים בארגון למי … …
שאלה
2 :
ג.  יצרתיה של פרדיגמה חינוכית חדשה שאלה 3:
א.         למונח  תרבות ארגונית, יש הגדרות רבות ומגוונות בספרות המחקר שעוסקות בארגונים ובמנהל. ההגדרה שעליה יש הסכמה רחבה רואה בתרבות ארגונית מכלול נתון של הנחות ערכים אונות ומסכמות חברתיות שחברי או עובד ארגון מסוים שותפים להם. תרבות ארגונית היא מונח מרכזי בספרות המקצועית כבר עשורים רבים לכל הארגונים יש קווי דמיון משותפים אולם לכל ארגון יש גם צביון ייחודי המבדיל אותו מן האחרים. לכל ארגון יש תרבות מסוימת ולכן תרבות ארגונית הוא מאפיין ארגוני בדומה למאפיינם כמו מבנה סמכותניות. כמו כן לכל ארגון יש תרבות בפני עצמה ולכן המונח משמש בהשאלה …
שאלה 4:
א.         בכתבה "רוב מוחלט לנשים במקצוע ההוראה" , דנים בכך שמקצוע ההוראה הפך לנחלתן של הנשים.  על מנת לנתח את אלה ע"פ החקר הסוציולוגי נשתמש בפרדיגמות סוציולוגיות מרכזיות, מכיוון שהן חוט השדרה של המחקר הסוציולוגי. תבנית, מודל, דוגמא, תיאורית-על. באמצעותה ניתן להסביר תהליך מורכב כלשהו, רעיון או מערכת של נתונים. ·         הדגם הסטרוקטוראלי- פונקציונלי- ניתוח חברתי על פי גישה זו מתבצע בשני ממדים: הממד המבני, המתאר את הגורמים המרכיבים את החברה, גישה מבנית המאמינה כי החברה בנויה מתת מערכות (חינוך, דת, פוליטיקה ,כלכלה, קהילה וכו') והממד הפונקציונאלי, המתאר את התפקיד (פונקציה) של המבנים הללו בחברה. גישה זו רואה את החברה כמערכת הפועלת יחדיו למען החברה וליצירת איזון חברתי, כאשר כל מבנה חברתי תורם לפעילותה התקינה של החברה. כל עוד שיתוף הפעולה קיים, החברה תתפקד –