עולם הנגיפים עם הערות. ציון- 97

תקציר העבודה

שאלה 1 : בראשית המאה שעברה החלו להתבצע ניסויים ראשונים עם גורמי מחלה נגיפיים. עיינו בתיאור הניסויים שנעשו על ידי איבנובסקי ובייריניק וענו על השאלות הבאות:
א. הסבירו איזה ממצא בניסוייו של איבנובסקי גרם לו להסיק כי הגורם למחלת המוזאיקה של צמחי הטבק אינו חיידק. ב. הסבירו איזה ממצא בניסויו של ביריניק גרם לו להסיק כי אין מדובר ברעל. ג. לו איבנובסקי ובייריניק היו חיים בימינו כיצד היו פועלים לדעתכם כדי להוכיח כי הנוזל בידם נושא יישות בעלת כושר התרבות( רמז: חשבו על טכניקות מולקולאריות). שאלה 2 : על מנת לקבוע את ריכוז הפאז'ים בתרחיף מסוים, השתמש החוקר בשיטת הספירה של יחידות יוצרות מוקדים. – 0.1 מ"ל מן התרחיף המהול בשבעה מהולים עשרוניים נלקחו לזריעה, ונספרו 20 מוקדים. א. קבעו את כייל הפאז'ים (ביחידות של pfu- plaque forming unit) במ"ל אחד של התרחיף המקורי. ב. כיצד ניתן לקבוע את המספר הפיסיקלי של נגיפים בתרחיף? )היעזרו ב"נספח שיטות" עמ' 137 ,138 .) ג. היחס בין מספר פיסיקלי של חלקיקי נגיף לבין מספר יחידות יוצרות מוקדים בתרחיף פאזים
מסוים עמד על הערך 5 . בהנחה שמספיקה חדירה של פאז אחד בעל כושר הדבקה לתא חיידק על מנת ליצור מוקד, חשבו מה אחוז הנגיפים ששמרו על כושר ההדבקה בתרחיף זה. שאלה 3: בניסוי של גידול חד שלבי הודבקה תרבית מרוכזת של חיידקים בפאז'ים אלימים. דקות ספורות -לאחר ההדבקה, נמהלה התרבית באופן משמעותי ע"י הוספת נפח גדול של מצע גידול טרי והודגרה ב 37 מעלות. כל 4 דקות מרגע ההדגרה, נלקחה מהתרבית דגימה כפולה, כאשר אחת הדגימות טופלה בליזוזים והשנייה לא. ריכוז הפאז'ים בכל הדגימות נמדד, והתוצאות מובאות בגרף. א. מדוע דקות מעטות לאחר ההדבקה בפאז'ים, מוהלים את תרבית החיידקים באופן משמעותי? ב. איזו מהעקומות (א' או ב') מתארת דגימות שטופלו בליזוזים? מדוע טיפול בליזוזים גורם להקדמת העלייה במספר הפאזים ביחס לציר הזמן? מהו ריכוז החיידקים המודבקים מיד בתחילת הניסוי? נמקו את תשובתכם. ג. מהו המספר הממוצע המשוער של פאז'ים המשתחררים מחיידק בודד כלומר מהו יבול ההדבקה? פרטו את דרך החישוב. ד. מהי תקופת הליקוי? מהו אורכה של תקופת הליקוי בניסוי המתואר? ה. מהי תקופת החביון ? מהו אורכה של תקופת החביון בניסוי המתואר? שאלה 4: גנום נגיף השפעת הוא גנום מחולק המורכב מ- 8 מקטעים של RNA . כאשר תא של חזיר נדבק בשני זני שפעת האחד זן שמדביק אדם והשני זן שמדביק עופות יתכן מצב שבו יפרוץ מהתא נגיף מעורב שנושא מקטעי גנום מזן שפעת אנושי ומקטעי גנום מזן שפעת עופות. בהקשר לכך הסבר את המושגים עירוב פנוטיפ ועירוב גנוטיפי. איזה מבין שני המושגים מתאר את נגיף השפעת שפרץ מתאי החזיר? כיצד תוכל לזהות נגיף שפעת הנושא במעטפת חלבון המאגלוטינין של נגיף שפעת עופות אך הסגמנטים של הגנום משתייכים כולם לנגיף שפעת הומני )רמז: תרביות תאי עוף נדבקים רק על
ידי נגיף שפעת העופות ותרביות תאי אדם נדבקים רק על ידי נגיף הומני(. לווה את הסברך בניסוי שתבצע.
שאלה 5 : שאלה זו מתייחסת למידע מתוך יחידה 7 בקורס עולם החיידקים עמודים 96 99 .שימוש בפאזים כטיפול כנגד זהומים חיידקים פותח לראשונה במזרח אירופה וזוכה כיום תנופה מחודשת. א. ציינו שתי סיבות שהביאו לחשש במדינות מערביות מפני הטיפול בפאזים. ב. ציינו שני יתרונות שיש לשימוש בפאזים על פני שימוש באנטיביוטיקה. ג. האם למערכת החיסון יכולת להשפיע על יעילות הטיפול בפאזים? שאלה 6 : חוקר הדביק תרבית חיידקים בפאזים ולא ראה הופעה של פלקים. לאחר התבוננות נוספת בפרוטוקול גילה כי שכח להוסיף לחיידקים סוכר מסוים למצע הגידול. הוא חזר על הניסוי כאשר הפעם החיידקים גודלו לפני הדבקתם בנוכחות הסוכר והפעם הופיעו פלקים רבים. א. הציעו הסבר מדוע הוספת הסוכר למצע הגידול שינתה את הממצאים. בניסוי נוסף הדביק החוקר תרבית חיידקים שונה (תרבית ב)והפעם גם בנוכחות הסוכר לא קבל הופעה של פלקים אולם חשיפת תרבית חיידקים זו לקרינה אולטרה סגולית גרמה לפתע להצטללות התרבית. בהקשר לממצאים אלו הסבירו: ב. מדוע לא נוצרו פלקים בחיידקי תרבית ב. ג. מה יכול היה לגרום להצטללות התרבית. ד. אם לדעתכם קיים קשר סיבתי בין שתי התופעות הסבירו מהו. ה. כיצד ניתן לזהות אם נוזל התרבית שהצטללה מכיל פאזים וכיצד ניתן לקבוע את כמותם?