פסיכולוגיה חברתית ממן 14

1א. יעילות עצמית: מושג המתאר את המידה שבה אדם מאמין במסוגלותו ובטוח בכשירותו בהצלחה במטלה מסוימת. הודות למחקריהם של מספר חוקרים וביניהם בנדורה[1], אנו יודע כי יעילות עצמית גבוהה מביאה להישגים גבוהים יותר, ומפחיתה תחושות חרדה ודכאון. אנו יודעים כיום כי ניתן להעלות את היעילות העצמית של האדם על ידי הארת התוצאות החיוביות שהוא משיג, חיזוק ההערכה העצמית שלו, והתנסות במטלות בדרגת קושי עולה.

ב. דיסוננס קוגניטיבי הוא מושג שהטביע פסטינגר על מנת לתאר את המצב שבו האדם מרגיש מתח (חוסר הרמוניה) בעקבות סתירה הקיימת בין שתי קוגניציות. מדובר לרוב בסתירה בין ההתנהגות לבין העמדות של האדם. פסטינגר הסביר כי האדם בדרך כלל מיישב חזרה את ההרמוניה על ידי שינוי המחשבה, או במילים אחרות – התאמת החשיבה להתנהגות.

ג. לכידות קבוצתית מתאר את המידה שבה חברי קבוצה מסוימת קרובים, קשורים, ומחוברים זה לזה. אנו יודעים כיום כי ככל שהקשרים הבין אישיים בקבוצה חזקים יותר – ככה גדלה ההשפעה שיש להם אחד על השני, במידת האמון וברמת הדמיון בין חברי הקבוצה. לבני אדם הנטייה הטבעית ליישר קו עם שאר חברי הקבוצה כשאר הלכידות הקבוצתית חזקה, ולהימנע ממחלוקת.

**העבודה לא כוללת רשימה ביבליוגרפית