העבודה הנוכחית כוללת מענה על השאלות הבאות:

שאלה 1
אבנר ישן במעבדת שינה בעודו מחובר למכשירי ניטור שונים. בשלב כלשהו התעורר אבנר משנתו, ודיווח שבדיוק חלם חלום סיפורי. מה מהבאים סביר שנצפה במכשירי הניטור מיד לפני שהקיץ אבנר?
א. ה-EEG הראה גלי דלתא וה-EMG דיווח על טונוס שרירים אפסי.
ב. ה- EEG הראה גלי בתא וה-EOG דיווח על תנועות עיניים מהירות.
ג. ה-electrooculogram) EOG) דיווח על תנועות עיניים מהירות וה-electromyogram) EMG) דיווח על טונוס שרירים גבוה במיוחד.
ד. ה-electroencephalogram) EEG) הראה גלי אלפא וה-electromyogram) EMG) דיווח על טונוס שרירים גבוה במיוחד.

שאלה 2
שבתאי נמנע משינה חמישה לילות רצופים. למה עלול לגרום הדבר?
א. במוחו של שבתאי תחול עליה בכמות הרדיקלים החופשיים.
ב. שבתאי לא יצליח לרוץ את ריצת הבוקר הרגילה שלו.
ג. לכשיישן תהיה ירידה באחוז שנת הגלים האיטיים ושנת REM.
ד. החסך לא צפוי להשפיע על תפקודו הקוגניטיבי של שבתאי.

שאלה 3
מהו תפקידה המשוער של שנת REM?
א. לכוון את התפתחות המוח העוברי אך בבוגר אין לשלב זה חשיבות.
ב. להפחית תעוקת חמצון על-ידי פירוק רדיקאליים חופשיים.
ג. להמריץ שינויים מוחיים רחבי היקף כמו גם מצומצמים וצנועים.
ד. לאפשר התחדשות של רקמת השריר שהתעייף לאורך היום.

שאלה 4
חברת תרופות מעוניינת ליצור תרופה חדשה המגבירה ערנות ודריכות.
א. מדעני החברה יצרו כובע מיוחד אשר חבישתו יכולה להגביר את שכיחותם של גלי מוח מסוימים. בחברה מתלבטים אם כדאי להגביר את שכיחותם של גלי אלפא או של גלי בתא.
יעץ/י לחברה כיצד לבחור. הסבר/י תשובתך.
ב. מדעני החברה הצליחו לסנתז חומר אשר מפעיל באופן סלקטיבי נוירונים הנמצאים באתר התכול (LC ,locus coeruleus). האם חומר זה יהיה יעיל למטרתם? הסבר/י תשובתך, והצג דוגמא מחקרית התומכת בה.
ג. בהמשך, יצרו מדעני החברה חומר המעורר בלעדית נוירונים באזור הקדם-אופטי הגחוני צדי (VLPA ,ventrolateral preoptic area). האם חומר זה יהיה יעיל למטרתם? הסבר/י תשובתך ופרט/י המעגל העצבי המעורב בכך על מרכיביו האנטומיים והחומרים המופרשים בו.

שאלה 5
חולדת מעבדה שתתה תוך זמן קצר ארבע כוסות קפה שחור. כיצד צפוי הדבר להשפיע עליה?
א. הקופאין יפעיל קולטני אדנוזין המעכבים הפרשת גאבא אל ה-VLPA ומעגל הפליפ-פלופ יוסט לכיוון השינה.
ב. הקופאין יפחית פעילות של נוירונים היסטמינרגיים בגרעין הפרעת הדדי (TMN), והחולדה תחוש ערנית במיוחד.
ג. הקופאין יעכב קולטנים כולינרגיים, ובקורטקס יופיעו גלי מוח סינכרוניים.
ד. הקופאין יגביר הפרשת גאבא מנוירונים של מסד המוח הקדמי אל ה-VLPA, יעכב אותו ובכך ימנע שינה.

שאלה 6
החתול שמיל הוא חתול מעבדה אשר במוחו הושתלה אלקטרודה מגרה. נמצא שגירויה של האלקטרודה גורם לשמיל לתנועות עיניים מהירות, לרפיון שרירים ולהופעת גלים אי- סינכרוניים בקורטקס. מהו המיקום הסביר ביותר בו שתולה האלקטרודה במוחו של החתול?
א. באתר התכול (locus coerules).
ב. באזור הפריברכיאלי (peribrachial area).
ג. באזור הקדם-אופטי גחוני-צדי (VLPA).
ד. בגרעין המגנוסלולרי (magnocellular nucleus).

שאלה 7
חוקרת מעוניינת ליצור עכבר שיהווה מודל לחקר מחלת הנרקולפסיה (narcolepsy). איזה מהעכברים הבאים יהיה פחות מתאים לכך?
א. עכבר עם מוטציה בגן המקודד לפפטיד היפוקרטין (hypocretin).
ב. עכבר עם מוטציה הגורמת לפעילות יתר של נוירונים כולינרגיים באזור הפרי-ברכיאלי (peribrachial area)
ג. עכבר עם מוטציה בגן המקודד לקולטן להיפוקרטין.
ד. עכבר עם מוטציה הגורמת לפעילות יתר של גרעיני התפר (raphe nuclei).

שאלה 8
מה מהטיפולים הבאים יפחית את שכיחותם של התקפי קטפלקסיה (cataplexy) אצל חולים נרקולפטיים?
א. סם המפעיל קולטנים לגליצין.
ב. השתלת אלקטרודה המעכבת את הגרעין המגנוסלולרי (magnocellular nucleus).
ג. סם המגביר הפרשת אצטיל- כולין.
ד. השתלת אלקטרודה המגרה ומפעילה את תצורת הרשת של אמצע הגשר (MPRF medial pontine reticular formation

שאלה 9
שולמית סובלת ממחלה הפוגעת באקסונים של נוירונים המעבירים מידע מהעין אל הגרעין העל -כיאזמטי (SCN ,suptachaismatic mucleus). כיצד צפוי הדבר להשפיע על שולמית?
א. הגרעין העל- כיאזמטי לא יתפקד באופן מחזורי והשעון הביולוגי של שולמית ייפגע.
ב. ייצור חלבון Per1 במוחה יופסק ושולמית תישאר ערה בכל שעות היממה ולא תירדם.
ג. שולמית תמשיך להראות מחזור יממה של שינה וערות שאורכו כ-25 שעות, ולא ניתן יהיה עוד לכוונו באמצעות אור.
ד. שולמית תראה תחלופות מהירות בין מצבי שינה וערות בשל פגיעה במנגנון הפליפ- פלופ במוחה.

שאלה 10
חוקרים פגעו בגרעין הצדי (lateral nucleus) של האמיגדלה בעכבר מעבדה. כיצד צפוי להתנהג עכבר זה?
א. כשיוצג לו חתול הוא יראה תגובה אוטונומית של פחד אך לא תגובה הורמונלית מתאימה.
ב. הוא יראה סימנים תמידיים של פחד וצפוי להיגרם לו כיב קיבה תלוי עקה.
ג. העכבר יתקשה לרכוש תגובות ריגושיות מותנות ולא יקשור בין גירוי מאיים לגירוי ניטרלי.
ד. התגובה הריגושית תישאר תקינה מאחר והגרעין המרכזי של האמיגדלה, ולא הצדי, הוא האחראי הבלעדי להפקת תגובות ריגושיות.

שאלה 11
אביגדור הוא ילד אימפולסיבי ותוקפן.
א. איזו פעילות עצבית צפויה להימדד במחקר הדמיה בקורטקס הקדם-מצחי המדיאלי (medial pre-frontal cortex) ובאמיגדלה של אביגדור? הסבר/י מה תפקידו של כל אזור, ופרט/י את טיב הקשרים העצביים ביניהם.
ב. בניסיון להפחית את תוקפנותו של אביגדור המליץ רופאו לטפל בו בתרופות נוגדות דיכאון (אגוניסטיות לסרוטונין). האם יש הגיון בהצעתו של הרופא? הצג/י ממצא מחקרי התומך בתשובתך, ופרט/י כיצד משפיע הנ"ט במוח בהקשר זה.
ג. הוריו של אביגדור שמעו כי טיפול בבעלי חיים עשוי אף הוא לשפר את ההתנהגות, ולכן אימצו אוגר זכר לביתם. אולם עד מהרה התברר כי האוגר תוקפן אף הוא – נושך את ידי מטפליו, תוקף אוגרים זכרים אחרים המגיעים להתארח וכד'. בהמלצת הווטרינרית הוחלט לסרס את האוגר. האם ההליך צפוי להשפיע על התנהגותו התוקפנית? הסבר/י תשובתך.

שאלה 12
אליפלט היה מעורב בתאונת דרכים בעקבותיה נפגע קורטקס הראייה במוחו והוא הפך עיוור. מה צפוי להתרחש בזמן שאליפלט נחשף למסך טלוויזיה בו משודר סרט אימה?
א. מידע חזותי יגיע אל האמיגדלה במסלול תת- קורטיקלי ויעורר באליפלט תחושה לא מוסברת של פחד.
ב. אליפלט יחוש פחד אך ורק בזכות המידע השמיעתי הנובע מפס הקול של הסרט.
ג. בשל הפגיעה בקורטקס האמיגדלה של אליפלט לא תקבל מידע חזותי והוא לא יחוש כל רגש.
ד. חרף הפגיעה הקורטיקלית ובזכות תפקוד האמיגדלה יוכל אליפלט לזהות את הבעות הפנים של השחקנים ויהיה מודע לתחושת הפחד העולה מהן.

שאלה 13
נראה כי אחד הרמזים המשמעותיים לזיהוי הבעות פנים ריגושיות הוא ייצוג סומטו-סנסורי המתהווה במוחנו כשאנו מחקים הבעות פנים של אחרים. מה מהבאים תומך בהשערה זו?
א. הלוקים בתסמונת מביוס (Moebius syndrome) משותקים בפניהם וגם מתקשים לזהות הבעות ריגושיות של אחרים.
ב. פגיעה בקורטקס הסומטו-סנסורי בהמיספרה ימין לא משפיעה על היכולת לזהות הבעות פנים של אחרים.
ג. אנו יכולים לזהות הבעות פנים של אחרים גם מבלי לבצע חיקוי בפועל של התנועה המוטורית.
ד. נוירוני המראה במוחנו פועלים גם כשאנחנו מבצעים הבעות פנים בעצמנו, ולא רק כשאנו צופים באחרים עושים זאת.

שאלה 14
מה ניתן ללמוד מהפגיעות הגורמות להפרעות "שיתוק פנים רצוני" (volitional facial paresis) ו"שיתוק פנים ריגושי" (emotional facial paresis) על הבסיס הפיזיולוגי של הבעות ריגושיות?
א. במוחנו מנגנונים עצביים נפרדים, האחד שולט בהבעה ריגושית טבעית והשני בהבעה רצונית.
ב. בפנינו שתי מערכות שרירים, האחת מניעה את הפנים באופן מלאכותי והשנייה באופן טבעי.
ג. המיספרה ימין שולטת על הבעות פנים ריגושיות ואילו המיספרה שמאל שולטת על הבעות פנים רצוניות.
ד. הבעות הפנים הרצוניות שלנו הן זהות להבעות הפנים הריגושיות הטבעיות בשל הפעלה של אותו מנגנון עצבי.

שאלה 15
מאז עבר שבץ מוחי מדיר שאלתיאל רגליו ממופעי סטנד-אפ מכיוון שאינו מבין את הבדיחות ואינו נהנה מהן עוד כבעבר. איזה איזור סביר כי נפגע במוחו?
א. האמיגדלה.
ב. קורטקס החגורה הקדמי.
ג. הקורטקס הקדם-מצחי הגחוני מדיאלי.
ד. קורטקס האינסולה.

שאלה 16
להמיספרה הימנית תפקיד חשוב יותר מזו השמאלית בביטוי הבעות ריגושיות. איזה מהממצאים הבאים אינו תומך בכך?
א. הבעות פנים ריגושיות הן עוצמתיות יותר במחצית הפנים השמאלית.
ב. הבעת פנים ריגושית מופיעה מוקדם יותר במחצית הפנים השמאלית.
ג. פגיעה בהמיספרה השמאלית לא פוגעת ביכולת להביע אינטונציה ריגושית בקול.
ד. פגיעה באמיגלדה הימנית לא משבשת את זיהוי ההיבט הריגושי של מוזיקה.

שאלה 17
מה הבאים מחזק את תיאוריית ג'יימס-לאנגה?
א. עליית הדופק עשויה להיחוות כרגש שמחה כשאנחנו נמצאים במסיבה או כרגש של פחד כשאנחנו עדים לתאונה.
ב. אנשים שונים עשויים לחוות תחושות סובייקטיביות של רגש שונות בסיטואציה דומה.
ג. חיוך רצוני ומלאכותי עשוי להוביל לתחושה סובייקטיבית של רוגע.
ד. קיימות סיטואציות המעוררות במרבית האנשים תחושה סובייקטיבית של פחד, ואף על פי כן לא כולם מגיבים לסיטואציה באותו האופן מבחינה התנהגותית.