העבודה הנוכחית כוללת מענה על השאלות הבאות:

הקדמה לשאלות 1-4
חוקר רצה לבדוק אם הימצאות במצב הומוריסטי מסייעת לעמידה בלחץ. לצורך זה ערך ניסוי. הוא דרגם מקרית 69 סטודנטים שנה א לפסיכולוגיה וחילק אותם באופן מקרי לשלוש קבוצות בגודל שווה. כולם נתבקשו להחזיק את היד במים קרים מאוד (באותה רמת קור) הנמצאים בתוך דלי לזמן רב ככל שיוכלו. מספר השניות שהחזיק המשתתף את ידו במים היה מדד ליכולת עמידתו בלחץ. (בדלי היה חיישן שבאופן אוטומטי מדד את הזמן). הקבוצה הראשונה צפתה באותו זמן במערכון מצחיק של "שלישית מה קשור" (להן קבוצת הומור), הקבוצה השנייה צפתה בפרק קצר מסדרת טלוויזיה מותחת (להלן קבוצת המתח), וקבוצה שלישית צפתה בהרצאה רצינית בנושא עיוני (להלן הקבוצה הרצינית).

שאלה 1
א. מהו המשתנה הבלתי תלוי התיאורטי? מהו המשתנה הבלתי תלוי התצפיתי ומה הם ערכיו?
ב. מהו המשתנה התלוי התאורטי? מהו המשתנה התלוי התצפיתי ומה הם ערכיו?
ג. תאר את מערך המחקר בצורה סכמטית וכתוב במילים מה מבטאים הסימנים השונים.
ד. ציין מהו ממוצע החזקת היד במים הקרים לכל קבוצה.
ה. הנח לצורך בסעיף זה בלבד כי הטמפרטורה בחדר שבו נערך הניסוי הייתה 32 מעלות לקבוצת ההומור, 24 מעלות לקבוצת המתח ו19 מעלות לקבוצה הרצינית. האם בעובדה זו יש משום איום לתוקף? אם כן, באיזה תוקף מדובר ובאיזה איום? הסבר במונחי שליטה על שונויות.
ו. החוקר החזיק קבוע את עיסוק הנבדקים (כולם סטודנטים)
1. האם זהו משתנה הקשור לאפיונים של הנבדק או משתנה פרוצדורה?
2. האם החזקת משתנה זה קבוע תשפיע על התוקף הפנימי, על תוקף המסקנה הסטטיסטית ועל תוקף המבנה? אם כן, הסבר כיצד, ואם לא, הסבר מדוע לא (התייחס לכל תוקף בנפרד).

שאלה 2:
חוקר ב' טוען כי מכיוון שהיו בקבוצת ההומור נבדקים שהחזיקו את ידם במים הקפואים רק 8 ו9 שניות, ובקבוצה הרצינית גם נבדקים שהחזיקו את ידם במים הקפואים 12 ו13 שניות, המחקר חסר תוקף פנימי.
א. על איזו שונות מדבר חוקר ב' (מקרית או שיטתית)? הסבר בקצרה.
ב. איזו שונות באה לביטוי באיומים לתוקף הפנימי (מקרית או שיטתית)? הסבר בקצרה.
ג. האם חוקר ב' צודק? הסבר.

שאלה 3:
חוקר ב' טוען עוד כי מה שיצר את ההבדלים בין הקבוצות אינו ההומור אלא ההבדלים במידת העניין שיצר הסרט. העובדה שלנבדקי הקבוצה הרצינית היה משעמם גרמה לכך שהיא פחות עמדה בלחץ מאשר קבוצת ההומור.
א. האם זוהי טענה של ארטיפקט או קונפאונדינג? הסבר.
ב. לאור הממצאים אפשר לומר כי גם אן חוקר ב' צודק, טענתו אינה מהווה הסבר מלא לממצאי המחקר. הסבר.

שאלה 4:
ביחידה 6 נלמדו שני סוגי תוקף מבנה: תוקף המבנה של הסיבה ותוקף המבנה של התוצאה.
1. מה המשותף לשני המושגים – הסבר.
2. מה השונה בניהם – הסבר.