האוניברסיטה העברית בירושלים המחלקה לגיאוגרפיה עבודה סמינריונית בנושא:
השיבה לחברון שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית בחברון לאחר מלחמת ששת הימים תוכן העניינים
נושא                                                                                       מס' עמוד תוכן העניינים                                                                                                   1
הקדמה                                                                                                            2
מבוא
     – היסטוריה                                                                                                   4
     – גיאוגרפיה                                                                                                   5
פרק א': השיבה לעיר האבות :
שנותיו הראשונות של היישוב היהודי             בתוככי העיר חברון.
     – השתלשלות האירועים                                                                                 7
     – השפעת ההתיישבות על הנוף העירוני                                                           9
     – יחסי יהודים – ערבים                                                                                   10      – מאבקים סביב מערת המכפלה                                                                    11
     – מאבקים סביב הקמת מסעדה                                                                     13
פרק ב':  המעבר לגבעה : מניעים ושלבים      – השתלשלות האירועים                                                                                 15
פרק ג': חבלי לידה : שנותיה הראשונות של קריית ארבע.
     – מעמד מינהלי וחוקי                                                                         18
     – קרקע                                                                                                        19
     – אוכלוסיה                                                                                                    20      – תעסוקה                                                                                                     21
     – תמיכה ממשלתית                                                                                       22
     – יחסי שכנות עם התושבים הערבים                                                               22
סיכום ומסקנות                                                                                                 24        ביבליוגרפיה                                                                                                     26        נספחים                                                                                                            27
הקדמה:
    בעבודה זו בא אני לבחון את השתלשלות האירועים הכרוכים בהקמתו של היישוב היהודי בחברון לאחר מלחמת ששת הימים, יישוב שתחילתו בתוככי העיר חברון והמשכו בגבעה מזרחית לעיר אז נקבע שמו – קריית ארבע.
   שאלות המחקר מתרכזות בבחינת אופן התנהלותו של היישוב בתחילתו תוך הפרדה בין
3 .5 השנים הראשונות בהן ישבו המתיישבים במרכז העיר חברון לבין 3 השנים הבאות שהינן שנותיה הראשונות של קריית ארבע וכן בבחינת היחסים ההדדיים בין השלטון למתנחלים.
    המחקר מתבסס בעיקרו על מקורות ראשוניים, היות ולא מצאתי עד כה מחקר העוסק בתהליכים ספציפיים שחלו ביישוב בתקופה הנידונה. במחקר עשיתי שימוש נרחב מאד בעיתוני התקופה על מנת לנסות לגלות ולהבין את רצף האירועים מבחינה כרונולוגית ומשמעויות הנגזרות מהם. בנוסף נזקקתי לנתח תמונות ומפות מהתקופה אשר לא פעם לימדוני יותר מאשר על הרגע הספציפי בו צולמו. ראיונות שביצעתי עם שלושה מראשוני היישוב השלימו עובדות רבות שלא באו לידי ביטוי במסמכים ובספרים. אך ללא ספק, עיקר עבודתי התרכזה בבחינה וניתוח של מסמכים רבים מאותה התקופה (בעיקר מכתבים, פרוטוקולים ועלונים), שנשתמרו בארכיון מועצת קריית ארבע ובמספר ארכיונים פרטיים של בני היישוב. מפאת היקפו העצום של החומר הנזכר לעיל צירפתי רק מסמכים בודדים כנספחים והסתפקתי בהערות השוליים על אף העניין הרב שניתן למצוא במסמכים רבים ככתבם וכלשונם. לצערי, חלק גדול מהמסמכים שייתכן ורלוונטיים לתקופה ונמצאים בארכיון המדינה, עדיין אינם נגישים ואלה שכן לא הוסיפו לנתונים שאספתי במסמכי ארכיון קריית ארבע. בארכיון הציוני נמצאה תיקייה בודדת אודות חברון (kkl5/5
5 21) וגם היא איננה רלוונטית לעבודה זו.    מבנה העבודה: בפרק הראשון נסקרות השנים בהן שהה היישוב היהודי בתוך העיר חברון, תוך התמקדות באירועים השופכים אור על היחסים בין המתנחלים לגורמים שונים, יהודיים וערבים. הפרק השני בוחן את התהליך אשר הוביל בסופו של דבר לעזיבת העיר חברון ולמעבר לגבעה אשר נקראה בשם קריית ארבע. הפרק השלישי בוחן את שלושת השנים הראשונות של קריית ארבע במספר היבטים שונים.
    החלטתי לתחום את התקופה הנחקרת בין יולי 1967 לבין סיומה של שנת 1973, פרק זמן  המספיק לדעתי על מנת לעמוד על התהליכים המרכזיים שהתרחשו עד להתבססות היישוב.     מספר בעיות שונות אשר צצו בתהליך המחקר והשפיעו על הכיוונים והשאלות שנחקרו: 1. מיעוט במקורות משניים: כפי שהזכרתי, מחקר מסודר וממוקד אודות הנושא כלל לא נעשה והמעט שנכתב מתאר בעיקר את שהתרחש בתקופת הישיבה בחברון עצמה ובצורה כללית למדי. 2. פיזור המקורות הראשוניים: הבעיה שהוזכרה לעיל הביאה אותי לעשות שימוש רב מאד במקורות ראשוניים שחלקם הגדול מעולם לא קוטלג בצורה מסודרת, אלא הונח במחסנם הפרטיים של אנשים אליהם "התגלגלו" המסמכים. אמנם עיינתי במספר  רב של מסמכים אך סביר להניח שרבים אחרים נעלמו מעיניי. 3. מקורות בשפה הערבית: לאור המצב הביטחוני שלא איפשר מפגש עם תושבים ערביים מן העיר חברון, דבר שבהחלט יכול היה לתרום להבנת התמונה השלמה, וכן חוסר שליטתי בשפה הערבית הביאני לוותר על ניסיונות להיעזר בחומר בשפה הערבית ולהתרכז בבחינת הסיפור מן הצד היהודי. 4. הנושא טעון מבחינה אידיאולוגית:
לעיתים במהלך הראיונות הוצגו בפניי עובדות שונות מאלה אשר התגלו במסמכים רשמיים אותם בחנתי, או כאלה אשר סתרו עדויות של מרואיין אחר. הדבר מובן לאור פרק הזמן שחלף מאז האירועים אך גם קשור באופן ישיר לתפיסת העולם של המרואיין ולמטען האידיאולוגי הכרוך בנושא זה.
      ברצוני להודות למרואיניי הרב לוינגר ומר איתמר שניוויס אשר פתחו בפניי את ארכיונם הפרטי ואפשרו לי להשתמש במסמכים מקוריים מאותה תקופה שאין להשיגם בשום מקום אחר. מבוא:     חברון מסמלת בתודעת עם ישראל את המקום בו החלה השושלת היהודית וכהגדרתו של דוד בן גוריון במאמר שכתב אודות חברון – "בחברון מתחילה ההיסטוריה היהודית". בבואי לעסוק בתולדותיו של היישוב החדש בחברון, מצאתי לנכון להביא סקירה היסטורית אודות העיר וזאת בשל העובדה שדברי ימיה של חברון היוו ועדיין מהווים מניע עיקרי להקמת היישוב היהודי החדש.
היסטוריה מתקופת האבות ועד למאה ה- 19:
    קריית ארבע היא חברון, מוזכרת לראשונה בתנ"ך בספר בראשית, עת אברהם העברי מגיע לארץ כנען במאה ה-18 לפני הספירה מכוח צו אלוהי, ולאחר שמתהלך בארץ קובע את אוהלו בחברון. לאחר מות אשתו שרה קונה אברהם את שדה מערת המכפלה שבחברון לאחוזת קבר, אחוזה אשר שימשה גם את אבות האומה הבאים. החל מקנייה זו ועד לתקופתנו לא חדלו יהודים מלקדש את העיר חברון ובכל תקופה בה התאפשר הדבר התקיים יישוב יהודי פעיל בתחומי העיר. לאחר החזרה מגלות מצרים, נכבשת חברון על ידי יהושע בן נון אשר מכרית את הענקים שחברון נודעה בהם. כ-
5 0 שנים לאחר מכן נשלח דוד בציווי אלוהי להקים את מלכותו בעיר חברון, שם יושב 7 שנים עד למעבר לירושלים וקביעתה לבירת מלכות ישראל. עם חורבן הבית הראשון גלו יושבי חברון ובמקומם התיישבו האדומים, אולם בימי שיבת ציון חוזרים הגולים ומתיישבים בחברון. מנקודה זו נוצר רצף התיישבות יהודית הכולל עליות ומורדות עד לקטיעתו בשנת 70 לספירה, עת נחרב בית המקדש. לאורך התקופות השונות בהן התחלפו שליטיה של ארץ ישראל, השתנה מעמדה של חברון פעמים רבות.
העדויות שבידינו על חברון בתקופה הביזנטית מועטות ומקוטעות וניזונות מכתבי נוסעים נוצריים, מהם עולה העובדה שעיקר שהותם של יהודים בחברון הייתה כעולי רגל חולפים בלבד. בתקופה המוסלמית הקדומה התקיים ישוב יהודי קטן אשר הסתופף בצילה של מערת המכפלה, מעדויות רבות יחסית עולה שליישוב היה בית כנסת מרכזי ובית קברות והוא הונהג על ידי סמכות רבנית. השלטון הצלבני אשר כבש את הארץ בשנת 1099 גרש את הקהילה היהודית מחברון, אך הזיקה בין היהודים לקברי אבותם המשיכה וקיבלה ביטוי מעשי על ידי עלייה לרגל ומסעות נוסעים שחלקם תיארו את רשמיהם בעדויות כתובות הנמצאות בידינו היום. הכיבוש הממלוכי התיר את חזרת היהודים לעיר ואיפשר קיום חיי קהילה שקטים יחסית. תעודות מהתקופה הזו מלמדות על קהילה המורכבת רובה ככולה מרבנים, המונה כמה עשרות בעלי בתים אשר חיים בהתבדלות מהאוכלוסייה הלא יהודית. במהלך התקופה העות'מאנית סבלו היהודים בחברון מהתנכלויות שונות ומצבם החומרי ובפרט הכלכלי היה קשה. אף על פי כן גדלה הקהילה בהתמדה מכ – 30 משפחות בתחילת המאה ה-16
ועד לכ- 1500 תושבים יהודים בשלהי המאה ה-19. הקהילה פרצה את גבולות הגטו העתיק, הקימה תלמודי תורה, בית ספר עברי, בית חולים יהודי, בתי מלאכה ומסחר, בתי כנסת וחברות צדקה שונות.
המאה ה-20:   המאה ה-20 נפתחה בסימן בנייה והתפתחות, ישיבה חדשה מוקמת (1901) ולאחריה בית חולים "חסד לאברהם" (1911), בתי ספר נוספים, ספרייה, בנק ועוד. מלחמת העולם הראשונה פוגעת ביישוב קשות וחלק גדול מהתושבים נוטשים את העיר, מצב זה נמשך עד לכיבוש הבריטי ב-1917 שלאחריו שב היישוב ומתאושש. לישיבת חברון מצטרפים תלמידים רבים חדשים והיא הופכת להיות הישיבה הגדולה ביותר בארץ ישראל המונה כ-200 תלמידים בשנת תרפ"ט. ב-24.8.1929 במסגרת פרעות שהתחוללו בארץ כולה נרצחו 59 יהודים תושבי העיר על ידי המון ערבי, 500 פליטי הפרעות פונו מחברון והיישוב היהודי בחברון פסק. באביב 1931 נעשה ניסיון לחידוש היישוב ע"י 160 איש מתושבי י-ם, אולם עם פרוץ המאורעות בשנת 1936 פינה השלטון הבריטי את הישוב היהודי מהעיר וחברון נותרה ריקה מיהודים עד לשנת 1967, עת נכבשה ע"י צה"ל במלחמת ששת הימים.
גיאוגרפיה מעלתה של חברון כעיר מרכזית באה לה בעיקר בשל יתרונותיה הגיאוגרפיים. חברון בנויה על קו פרשת המים העיקרי של ארץ ישראל בגובה של כ-900 מטר, כ-30 ק"מ דרומית לירושלים. נחל חברון יורד מהפסגות הגבוהות מצפון לחברון, ממשיך דרומה עד שמתחבר לנחל באר שבע. הנחל מבתר את הרי חברון לצמד רכסים: רכס מערבי- היורד לאיזור בית גוברין והשפלה, ורכס מזרחי- היורד למדבר יהודה. העיר חברון הנמצאת במרכז הר חברון מצויה בעמק פורה, מרובה במעיינות, הנמצא בין שני רכסים אלו. אקלימה של חברון הוא אוויר הרים, יבש וצח וכמות המשקעים השנתית גבוהה יחסית לממוצע בארץ, כ-700 מ"מ. כמות הגשמים הגדולה והגובה הרב מאפשרים קיומם של ענפי חקלאות שונים ובראשם גידול גפנים ועצי זית.  פרק ראשון – השיבה לעיר האבות