מאז ומעולם שאפו הורים לקבוע כרצונם את המין של הצאצא שבדרך. ההעדפה למין מסוים הושפעה, ומושפעת עד היום, מהנורמות הרווחות בחברה, משיקולים כלכליים ומצורכי המשפחה, ומנטיותיהם האישיות של ההורים (ניתן להוסיף גם שיקולים הנובעים מבעיות רפואיות).
מין העובר נקבע ברגע שתא זרע אחד מסוים מפרה ביצית אחת מסוימת. מאחר שכל ביצית מכילה כרומוזום X אחד, הרי שמין העובר תלוי בכרומוזום המין הכלול בתא הזרע המפרה:
תא זרע המכיל כרומוזום X יגרום להולדת בת (XX) ואילו תא זרע המכיל כרומוזום Y יגרום להולדת בן (XY).
אצל גבר, מספר תאי הזרע מכילי Y שווים למספר תאי הזרע מכילי X, ולפיכך הסיכויים להולדת בן או בת שווים מלכתחילה, פחות או יותר. (23) בהיסטוריה נוסו שיטות משיטות שונות, חלקן משונות, להגדלת הסיכוי להולדת צאצא מהמין המתאים לרצון ההורים, בדרך כלל – בן. רבות מן השיטות מיושמות עדיין ברחבי העולם. הסיבות לכך נעוצות, כנראה, בעובדה שאין הן כרוכות במאמצים או במשאבים כלשהם.
לדוגמא:
בעת העתיקה וגם במאה ה – 18 האמינו שהאשך הימני בגוף הגבר הוא האחראי לייצור בנים ולפיכך קשרו את האשך השמאלי. זאת למרות שכבר אריסטו העיד על אדם קשור אשך שהוליד גם בנים וגם בנות. לפי אמונות נוספות, יש לקיים יחסי מין כשהירח מלא במלואו או להניח סכין מתחת למיטה אם רוצים בן. לעומת זאת, קיום יחסי מין כשהירח חסר, או הנחת ביצה מתחת למיטה יטו את הכף להולדת בנות. (16,20,23) שיטות נוספות התבססו על מספר תכונות המבדילות בין תאי הזרע המכילים כרומוזום Y לאלה המכילים X. תאי הזרע המכילים כרומוזום Y (שהוא כרומוזום קטן) קלים וזריזים יותר מתאי זרע המכילים X.
לעומת זאת תאי זרע המכילים כרומוזום X עמידים יותר בדרכי המין של האישה, ולכן שורדים זמן ארוך יותר.
לנדרום שטל, רופא נשים אמריקאי, פיתח בשנות ה- 70 שיטה מורכבת שאמורה להגדיל את הסיכוי להולדת ילד ממין מסוים, על פי שטל, הזמן משחק תפקיד חשוב.
תאי הזרע מתים תוך ימים ספורים בדרכי המין של האישה, ולפיכך הזמן המתאים לקיום יחסי מין לצורך התעברות הוא בין 4-5 ימים לפני הביוץ ועד יממה לאחר הביוץ (הביצית נותרת בת-הפריה בחצוצרה רק כיממה לאחר הביוץ, לאחר מכן היא מאבדת את פוריותה, ולבסוף מתפוררת). לפיכך, לשיטתו של שטל, ככל שקיום יחסי המין נעשה קרוב יותר לזמן הביוץ עולים הסיכויים ללדת בן – בנסיבות אלו זריזותם של תאי הזרע המכילים Y היא הקובעת, ולהם יש סיכויים גבוהים יותר להפרות את הביצית. לעומת זאת, קיום יחסי מין יומיים שלושה לפני הביוץ מגדילים את סיכוייהם של תאי הזרע המכילים X, העמידים יותר וזריזים פחות, לשרוד עד לביוץ.
לטענתו של שטל גם לדרגת החומציות (PH) של הנרתיק השפעה על הסיכויים להולדת בן או בת. חומציות מוגברת (PH נמוך) היא קטלנית לתאי זרע מכילי Y ופחות קטלנית לתאי זרע מכילי X. בעת אורגזמה הופך פנים הנרתיק לפחות חומצי ולפיכך הסיכוי להרות בן עולה בעקבות אורגזמה של האישה.
גורם נוסף המשפיע על היחס בין תאי הזרע מכילי X ומכילי Y הוא הטמפרטורה בה שוהים תאי הזרע באשכים. תאי זרע רגישים לטמפרטורות גבוהות יחסית (הטמפרטורה בשק האשכים נמוכה במידה ניכרת מזו של פנים הגוף, ועומדת על 32 מעלות).
תאי הזרע מכילי Y נפגעים יותר בטמפרטורות גבוהות יחסית, והאחוז שלהם יורד עם עליית הטמפרטורה. לפיכך ממליץ שטל לגברים המעדיפים בנים-זכרים להימנע מלבישת מכנסיים הדוקים.לאלה המעדיפים להוליד בנות ממליץ שטל על אמבטיה חמה לפני קיום יחסי המין – העלאת הטמפרטורה בשק האשכים מקנה יתרון לתאי הזרע המכילים X.
עוד מרכיב של השיטה המודרנית הוא מרכיב התזונה: הקפדה על תזונה מתאימה בהתאם למין הרצוי של הצאצא (מחקר צרפתי-קנדי שנערך בשנות ה- 70 מצביע על מזון עתיר נתרן ואשלגן ודל בסידן ובמגנזיום כמעלה את הסיכוי לבן זכר). הקפדה על כל ההנחיות מבטיחה, לטענתו של שטל, 70-75 אחוזי הצלחה.
שיטות אלה מוגדרות כשיטות טבעיות בהן תאי הזרע מצויים בסביבתם הטבעית.
גישה שונה גורסת הפרדה בין שני סוגי תאי הזרע מחוץ לגוף, במעבדה, והחדרת הזרע לרחם בהפריה מלאכותית.
שיטות ההפרדה פותחו מלכתחילה לצורך חקלאי-כלכלי בבעלי חיים כמו בקר, צאן, חזירים וארנבות.
באדם, ההבדלים הפיזיקליים שבין שני מיני תאי הזרע קטנים מאלה שבבעלי החיים, ובמעבדות רבות מנסים לשפר את שיטות ההפרדה כדי להעלות את ההסתברות להולדת בן או בת. בין השיטות שאדון בהם: FLOW CYTOMETRY, Swim up,שימוש בנוגדנים ושימוש בקולונות הפרדה (באמצעות אלבומין).
השיטה היחידה המאפשרת קביעת מינו של העובר ביעילות של מאה אחוזים היא זיהוי זוויג העובר לפני ההשתרשות ברחם – PGD. שיטה זו כרוכה בהפריה חוץ גופית ונטילת תא מהעובר המתפתח לצורך קביעת המין. רק עובר בן המין הרצוי מושתל ברחמה של האם המיועדת.
שיטות ההפרדה החדשות וגם שיטת זיהוי הזוויג יכולות לתת מענה למקרים בהם שני בני הזוג נושאים גן פגום הקשור במין, דהיינו גן השוכן בכרומוזום X ומכתיב מחלה תורשתית כגון המופיליה, ניוון שרירים.
השימוש בטכנולוגיה לביצוע בחירת מין הילוד מעוררת שאלות אתיות, מוסריות חשובות והיא כמובן גם בעלת השלכות מרחיקות לכת לגבי המין האנושי. עד כמה אנחנו יכולים לקחת על עצמנו את האחריות לשינוי היחס שבין גברים לנשים באוכלוסיה ? (23)