הנושא: השפעת טרכלוזעל יכולת עמידות לעקות אביוטיות בצמחי האורז מתבסס על המאמר:
 Trehalose accumulation in rice plants confers high tolerance  levels to different abiotic stresses(1) הצגת הרעיון:
הגדילה המתמדת באוכלוסיית העולם, לצד החמרה במצב הקרקעות הראויות לחקלאות, צמצום מקורות המים להשקיית היבולים ועליה בעקות הסביבתיות , מהווים איום חמור לתפוקה החקלאית בעולם. העקות האביוטיות יכולות להשפיע ישירות או בעקיפין על מצבו הפיסיולוגי של הצמח. ברוב המקרים עקה נראית כתגובת הצמח לגורם החיצוני והיא נמדדת לרוב ביחס להשפעה על הגדילה (הצטברות ביומסה) או לקיבוע פחמן ומינרלים המקושרים לגדילה. ( נועם)  תגובה נפוצה של צמחים לעקות יובש, קור ומליחות, היא צבירת מטבוליטים אורגניים בעלי משקל מולקולרי נמוך, כמו פרולין, גליצין-בטאין, טרכלוז, מניטול ופרוקטן. מטבוליטים אלו משפרים את היכולת של התא לשמור על המים בתוכו מבלי לפגוע בתפקודו הנורמאלי (דימה). הדו-סוכר טרכלוז מהווה את אחד הגורמים הפיסיולוגיים החשובים בהתמודדות עם העקות האביוטיות באורגניזמים רבים, כולל חיידקים, שמרים וחסרי חוליות. למרות שמרבית הצמחים באופן טבעי אינם צוברים כמויות משמעותיות של טרכולוז,  ידוע כי  טיפול חיצוני בטרכולוז על צמחים רבים, יצב אנזימים, חלבונים ופוספוליפידים בעת עקות יובש. יצירת צמח טרנסגני שיבטא טרכולוז באופן מבוקר, עשוי לשפר את העמידות שלו לעקות אביוטיות. האורז הוא מרכיב המזון העיקרי עבור התושבים של 17 מדינות באסיה, 8 מדינות באפריקה, 7 מדינות באמריקה הלטינית ומדינה אחת במזרח התיכון. לכן, פיתוח זנים חדשים עם עמידות מוגברת לתנאי עקה , יהיה בעל השפעה עצומה על יצור המזון העולמי. במחקר זה, המדענים החליטו לנסות לשפר את עמידותו של האורז המתורבת מזן indica לעקות אביוטיות, באמצעות טרנספורמציה של הגן לטרכלוז לצמח.