מבוא
כמעט כל תיאוריה בחקר היחסים הבינלאומיים מנסה לענות על השאלה הנצחית:
מדוע פורצות מלחמות? המניע למציאת פתרון הוא הרצון לצמצם ככל האפשר את המלחמות על ידי הבנה של הגורמים להן. תשובה חד משמעית לשאלה זו טרם נמצאה וזה משאיר את השאלות הקשורות במלחמה עצמה רלוונטיות מאוד.
במקרה שלא הצליחו למנוע את המלחמה והיא פרצה בין שני צדדים, כל צד מנסה לחזק את עצמו על ידי צירוף מדינות נוספות, רצוי מעצמות, לברית לוחמת. תופעה זו רווחת בעיקר במלחמות בין מעצמות, מדינות רבות עוצמה שמתקשות להכריע את המלחמה במהירות. מתוך הרצון להקים ברית צבאית גדולה, מדינות מחפשות אחר תשובה לשאלה החשובה: מה גורם למדינות להצטרף לברית צבאית במהלך מלחמה?
 מאז היווצרות מערכת המדינות באירופה במאה ה-17 היה זה חשוב למדינות להבין באילו תנאים וכתוצאה מאילו גורמים יוכלו ביתר קלות לצרף במהלך מלחמה מדינות לצדן. לפי דעתי, גם כיום, במערכת ההגמונית שאנו נמצאים בה, שאלה זו רלוונטית על רקע התחזקות יחסית של מדינות במערכת. אני סבור שבמאה הקרובה תוכל להיווצר ברית שתטיל ספק על השליטה האמריקאית בעולם וזה יגרור את המערכת למצב של מאזן כוחות או למלחמת עולם שלישית. אני סבור ששתי תיאוריות יכולות להסביר באופן הטוב ביותר מדוע מדינות מצטרפות לבריתות צבאיות במהלך מלחמה: תיאוריית מאזן כוחות ומודל קבוצות אינטרס של הגישה הליברלית. בחרתי לענות על שאלת המחקר באמצעות ניתוח של מקרה אמפירי והוא כניסת ארה"ב למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה.
הצטרפות ארה"ב למלחמה ב-1917 הוא לפי דעתי אחד האירועים החשובים בהיסטוריה המודרנית והשפעותיו של הצעד הזה מלוות אותנו עד היום. כדי לענות על שאלת המחקר, אנסה לענות על השאלה מדוע הצטרפה ארה"ב לכוחות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה?
במהלך העבודה אציג תחילה את שתי התיאוריות ולאחר מכן איישם אותן על המקרה האמפירי. מתוך היכולות של כל תיאוריה להסביר את האירוע, אנסה להסיק, בפרק האחרון, איזו מן התיאוריות מצליחה לתת מענה יותר מלא לשאלת המחקר.