מבוא
                         ב-30.7.03 אושר בקריאה שלישית התיקון לחוק האזרחות,התיקון קובע בחוק את החלטת הממשלה  1813מיום 12.5.02 שעיגנה את החלטתו של שר הפנים מיום  31.02.03 להקפיא את הטיפול בכל הבקשות להתאזרחות בני הזוג על פי סעיף שבע לחוק האזרחות. בתקופת תוקפו של החוק שר הפנים לא יעניק לתושב שטחי חבל עזה, יהודה ושומרון, אזרחות לפי חוק האזרחות, לא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל.
            עבודה זו תדון בשאלתה האם מהווה התיקון לחוק האזרחות פגיעה במעמדם האזרחי של ערביי ישראל? זה יעשה באמצעות דיון בשתי גישות תיאורטיות- האליטיזם והפלורליזם. העבודה תנסה לבחון האם התיקון מהווה פגיעה ואם כן אז באיזה אופן, וכיצד באה הפגיעה לידי ביטוי.
             העבודה תפתח בדיון כללי בשתי הגישות התיאורטיות יחד עם הצגת השערת המחקר הנגזרת מכל גישה.בפרק הניתוח של הגישה האליטיסטית הדיון ייסוב סביב הגורמים להחלטות האליטה לחקיקת החוק, האם הניסוח של החוק מהווה בסיס חזק ומוצק לעמדות העילית הפוליטית והאם קיומה או אי קיומה של הסכמה מוחלטת על החלת החוק של כל חברי האליטה מעידה על צדקת הדרך.             פרק הניתוח של הגישה הפלורליסטית יתמקד בדיון על ערכי היסוד של המדינה הדמוקרטית ועל ההשפעות של החוק עליהם. כמו כן תבחן השאלה האם קיימות בישראל קבוצות אינטרס שוות ערך ולגיטימיות בערכיהם.פרק הסיכום יחזור לשאלת המחקר ויראה כיצד כל גישה מסבירה את התהליך הפוליטי שהתרחש עם החלטת הממשלה ואישורו של החוק. כמו כן הפרק יעלה את מסקנותיי האישיות מן העבודה ואת חוות דעתי לגבי שאלת המחקר.