גזענות ויחסי כוחות בראי הספרות והקולנוע

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 11465

תקציר העבודה

מבוא –
1 .      הטיעון המרכזי- מטרת המחקר היא הצגת  שלטון החוק והמשפט על מערכת הנורמות שהוא מכיל כתוצר של יחסי כוחות בחברה. יחסי כוחות  בהם הקבוצה השלטת, בעלת הרוב המכריע מכתיבה את המוסר , את מערכת הנורמות והערכים ולפיכך את המשפט ואת החקיקה. לא אחת, מהווה החוק מסכת אמונות סובייקטיבית אשר מעצביה מתמיירים להציגה כאובייקטיבית, כאמת מוחלטת, ולהשליטה על פני כל. במערכת שכזו הופך סיפורה של הקבוצה השלטת לסיפור " הנכון" בעוד שאלו שאינם נמנים על קבוצה זו הופכים ל"אחרים", האחרים המושתקים , האחרים שסיפורם הוא יוצא הדופן , שונה ובלתי מקובל, אך חריגות זו נובעת אך ורק מתוך חולשתם שכן לפי תפיסות פוסט מודרניות אין בנמצא סיפור אחד "נכון" או אמת יחידה ומוחלטת. החוק לובש פנים תרבותיות שונות וברצוני לדון בחוק שהוא כהגדרתי- החוק הלבן. החוק הלבן הוא החוק המאמץ ערכי התרבות הלבנה, הדחוק את השחור, או אדום העור או כל בן מיעוט שתרבותו חריגה לתרבות הנוצרית הלבנה. החוק הלבן מגולם בשיטת העבדות שהונהגה במדינות הדרום של ארה"ב, וביחס שגילתה אותה אומה כלפי  ילדי היבשת- האינדיאנים. צבעו הלבן של החוק מתבטא באופן הקצאת הזכויות , חלוקת הזכויות בין התרבויות השונות והאופן בו תפסה התרבות הלבנה את התרבויות הנבדלות ממנה. אתייחס לביוטיו של"החוק הלבן" בספרות ובקולנוע. מצאתי לנכון לחלק את  היצירות לשתי קבוצות:
יצירות המבקרות במפורש את שיטת המשפט ומערכת זכויות האדם כספרה של סטו- אוהל הדוד תום , המבקש לחסל את שיטת העבדות ולהקנות מעמד שווה זכויות לשחורים בארה"ב.
בהתאם לכך הסרטים– עת להרוג של (עפ"י ספרו של ג'ון גרישם) ומיסיסיפי בוערת , וכן המערבון " חייל בכחול", המבקר את יחס כוחות השלטון בארה"ב כלפי הילידים .  בקטגוריה השנייה עומדות יצירות המשקפות את הלך רוחו של החוק הלבן, גם אם אינן תומכות בו במוצהר או במפורש אלא נותרות נאמנות לערכיו- ובכך אביא כדוגמא את המערבון "ריו גרנדה " בבימויו של ג'ון פורד וכיכובו של ג'ון ויין, ואציג   את פורמולת דמותו של האינדיאני במערבונים.
2 .      הנרטיב של העבדות –  כיצד צמח והשפיע  על הספרות האמריקאית :
      נרטיב העבדות מגולל את חוויותיהם האישיות של שחורי יבשת אמריקה טרם מלחמת האזרחים אשר נמלטו מן העבדות ומצאו את דרכם למדינות הצפון החופשיות. נרטיבים אלו , אשר היוו חלק חיוני מהתנועה נגד העבדות, שאבו מתוך רמיזות ודימויים תנכיים את הרטוריקה הדוגלת בביטול החוק המשעבד.  נרטיב העבדות לבש את מאפייניו הקלאסיים  בין 1840 –1860, כשהתנועה הרומנטית של הספרות האמריקאית  היתה בשיא השפעתה   הנרטיב של טרום מלחמת האזרחים נולד כתוצרם של עבדים שנמלטו ודחו מעליהם את סמכות אדוניהם ואת הסוציליזציה של העבדות. פליטים אלו ניתקו עצמם מן העבדות  לרוב באמצעים אלימים, תוך מתן דגש על שיטת העבדות כשוללת זכויות. שיטה שהביאה למחסור במזון , לבוש ומחסה ושללה  זכויות למשפחה . נרטיב טרום מלחמת האזרחים מתאר את הוויית הדרום המשונה  כמתקפה על כל היקר לאנושות.  תחת שיטת העבדות, הופך טבעה של התרבות לטבע הובסיאני שיטה השעבוד  נתפסת כמשחיתת המוסר , תוך שתהפוך את האדונים למפלצות אחוזות שיגעון כוח ושליטה ואת המשרתים לאובייקטים של ניצול ואכזריות. החל מ- 1760 ועד 1947 , התפרסו בארה"ב ובבריטניה יותר מ- 200  נרטיבים בעלי היקף של ספר, ויותר מ- 6000 נרטיבים ידועים כקיימים. תבניותיהם העלילתיות של נרטיבים אלו , כפי שכתב פרנסס סמית פוסטר בספרו :"witnessing slavery: the development of ante-bellum slave narratives, " , מעוצבות  ביידי המבנה המיתולוגי של הנצרות-יהדות. העלילה נעה מתוך תמונת החיים האידיאלים של גן העדן אל תוך תמונת השממון , המאבק להישרדות , והעזרה המגיעה כהשגחה עליונה אשר בסופה ההגעה לארץ המובטחת. כמו כן, בעלילת הנרטיב של העבדות מופיע לרוב מבנה הלידה המובילה למוות והמוות המוביל אל הלידה . דינמיקה זו בין חיים למוות אף היא שאובה מן המיתוס הדתי   . בנרטיב העבדות מתגבשת התבנית המיתולוגית בארבעה שלבים כרונולוגים:
–         בתחילה בא קיצה של התמימות הבאה לידי ביטוי בהבנת משמעות הקיום כעבד . קץ התמימות והבנה זו משווים לריחוק מן השלמות, לתהליך של ריקבון , בעוד שתהליך הריקבון כולל תהליך היטהרות משהעבד לומד את משמעות העבדות ומנסה לטהר  עצמו מן האלנטים המשעבדים.
–          בשלב השני מתעוררת ההכרה בחלופותיה של העבדות  והרצון להיות חופשי. –         השלב השלישי הוא הבריחה – הבריחה מהווה חלק מן המאבק כנגד הרשע. ההתמקדות בשלב זה היא במכשולים העומדים כנגד – אך התוצאה בנרטיבים אלו תמיד ברורה- שכן נרטיבים אלו נכתבו ביידי אנשים שיצאו אל החופשי. –          השלב הרביעי מתמקד במימוש החירות  , המשולה להגעה ל"עיר האלוהים", או ל"ירושלים החדשה".
3 .      השפעת הכנסייה האמריקאית  על העבדות :   "המפתח לאוהל הדוד תום": כוח הדת והכמורה  בארה"ב באותה עת  היה עוצמתי ורב השפעה על הפוליטיקה , אף על פי שהדת מופרדת מהמדינה. דרגה זו של כוח, אף שהנה רק כוח של דעה, מסכנת את טהרתה של כל קבוצה. לוויתם של  פרטיזנים פוליטיים מסכנת את יושרם ורוחניותם של אנשים המונחים ע"י עקרונות  דת. בעלות על כוח השפעה זה מחייבת אף אחריות .
הכנסייה היא שבוחרת את אנשי הכמורה וכמייצגי עקרונותיה, נדון בהם- הכנסייה ואיש הכמורה כזהים. הרייט ביצר סטו מעלה את השאלה מהי  השפעתה הכנסייה על נושא העבדות. מספר דברים הם לעובדה , ראשית : הכנסייה לא נלחמה לסיום העבדות, לא מנעה את החרפתה , לא ניסתה לחוקק כנגד פיצול משפחות ולמען הפיכת נישואיי עבדים לחוקיים ולא עצרה את סחר העבדים. בתגובה, יש לציין כי בהזדמנויות שונות ביטאו חברי הכנסייה אי שביעות רצון מן השיטה.  אחד מן הגינויים ביקש לשחחר את חברי הקהילה מכל  לקיחת חלק בהחזקת עבדים, אך בכך לא היה די.