תוכן עניינים
מבוא                                                                                                                                
2 אתיקה במנהל ציבורי                                                                                                   3-4
ניגוד עניינים                                                                                                                  5-6
הפרת אמונים                                                                                                                   7
טובות הנאה וקבלת שוחד                                                                                            
8 -9
האם מתקיימת אתיקה ברשות מקומית ? שלוש דוגמאות                                      
1 0-12       דיון: מעורבותו של בית המשפט באתיקה                                                                
1 3-14
סיכום                                                                                                                             
1 5
מסקנות                                                                                                                           16
ביבילוגרפיה                                                                                                                    
1 מבוא
בעודי כותבת שורות אלו נשמעות בחדשות התקפות כנגד בני משפחתו של ראש הממשלה ועל כך שהוא ראש ממשלה טוב, אך נכשל שיבחר לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו (אליאסוף,
1 991, ע' 47). מדובר בכללי התנהגות החלים על כל אינדיודואל בקבוצה. בדרך כלל, כשמתייחסים למונח אתיקה זה בא בחיקוק צמוד ל"כללים", זאת אומרת "כללי אתיקה", כאשר "כללי אתיקה" נקבעים בחוק או על פיו, מתלווה אליהם סנקציה שאינה פלילית (אליאסוף, 1991).
סוגיית האתיקה נבדקה רבות על ידי חוקרים מתחומים שונים, מכיוון ש"כללי האתיקה" מחייבים עובדים במקצועות השונים. בהתייחסה לחוק מציינת השופטת עדנה ארבל, כי המקור להתעלמות מהחוק נעוץ בעצם היותנו עם יהודי. במאות שנות גלות היהודים לא היו שווי זכויות וזכויותיהם היו נתונות לשינויים. אי לכך התפתחה אצל היהודים תרבות של מערכת בלתי פורמלית של הסדרים, היהודים היו צריכים פעמים רבות לאכוף את חוקי המדינה בה חיו על מנת לשמור אמונים לחוקי דתם. גם לאחר שעלו היהודים ארצה, בתקופת היישוב, הפרת החוק היתה חלק מטקטיקה או מאסטרטגיה פוליטית ונתפסה כדבר לגיטימי (ארבל, 2000). למעשה עצם התעלמותו של האדם מהחוק הביאה ברבות השנים להתעלמות מ"כללי האתיקה", שהם למעשה, דבר שאינו מחוקק, אלא כללי התנהגות שמשקפים את ערכי המוסר של החברה בה חי האדם. מכאן, שבדרך כלל אין ל"כללי האתיקה" מעמד במישור המשפטי באופן הגורר סנקציות משפטיות על הפרתן (דו"ח הועדה בטיפול מערכתי, 1998). ד"ר רבקה אמדו בוחנת את נושא השחיתות השלטונית, ולפיה קיימות שתי סיבות להתנהגותם הבלתי מוסרית של עובדי ציבור:
האחת – קביעת מבחני המוסר המקובל – בישראל אין תשתית שתהווה בסיס להבניית הקוד האתי, חסרונו של הקוד מביא לעמימות בערכיות ואין הבדלה בין הראוי לבלתי ראוי, בכך יש סכנה שעובד ציבור יקדם אינטרסים אישיים בטענה של חוסר ידיעה. השניה – לגיטימיות של הציבור כלפי השחתת מידות – הציבור, מצד אחד נותן לשחיתות לגיטימציה מתוך הזדהות ערכית עם נורמות פסולות, הכוונה היא לכך שישראל הנה מדינה בהתהוות בגלל העלייה המתמדת ולכן עדיין לא נוצר שיתוף של ערכים (אמדו, ינואר
2 001). לפי ד"ר אמדו קוד אתי בא לשרת שלוש מטרות עיקריות: האחת – לספק פתרון לקיום בעיות אתיות שכבר קיימות. השניה – לחנך את הציבור לגבי שליחותו ומהותו של הארגון, במקרה זה המנהל הציבורי. השלישית – שהארגון יאמץ לעצמו כללים אתיים. כמעט בכל ארגון קיים קוד אתי, אך למרות זאת אין ודאות לגבי יעילותם והשימוש שנעשה בהם (grundstein-amado, 2001).
האנטינגטון מתייחס לכך שהשחיתות מחייבת הבחנה של הבדל בין תפקיד ציבורי לאינטרס אישי, המודרניזציה היא זו שהביאה את השחיתות על ידי יצירת מקורות חדשים של עושר וכוח. נוצרו קבוצות חדשות בעלות משאבים חדשים ורצונן לזכות בהשפעה בזירה הציבורית, דבר שהביא לשחיתות. השחיתות נוצרת למעשה, כשיש העדר של ניידות והזדמנויות מחוץ לחיים הפוליטיים, בשילוב של מוסדות פוליטיים חלשים וחסרי גמישות והיא פורחת כשיש העדר של ארגון ויחסים בין קבוצתיים יציבים (האנטינגטון, 1984).
על מנת להסיר מכשול בפני נבחרי ציבור עוצבו תקנות וחוקים, שבאים להציב תמרור עצור של מה מותר ומה אסור. אנו חיים כיום בכפר גלובלי קטן, שבו לכל אדם יש חופש מידע והנגישות למידע זה, דבר המאפשר לחשיפת התנהגותם של נבחרי הציבור, מה שמחייב אותם להקפיד על מנהל תקין. אך האם זה צריך להיות כך?! האם נבחר ציבור צריך לחשוש מהעיתונות ולכן לא יעשה דברים שאינם ראויים?! או שהתנהגות ללא שחיתות צריכה לבוא מנבחר הציבור כחלק מהיותו אינדיודואל בתוך החברה?!. קיימים שני תחומים באתיקה אותם יש לבחון: האחד – אתיקה במנהל הציבורי  והשני – אכיפת החוק.