הקדמה             כנשים במדינה מערבית, מודרנית ומתפתחת, קיימת תחושה שאנו יכולות לעשות הכל , שאישה היא מעין "סופרמן" של הזמן המודרני:
נשים משכילות, בעלות מקצוע, מתפקדות במשרה מלאה ואף בתפקידים ניהוליים בכירים ובנוסף לכך  הן בעלות משפחה- מגדלות ילדים, מתפקדות כעקרות בית ועוד. אך האם יש בכך טעם?!, האם המהפך שהביאו הפמיניסטיות לעולם המערבי שינה אותו, הטיב עימו?! או האם הביא הדבר לתוצאה הפוכה??
            השינוי שהביאו הפמיניסטיות לא עצר רק בעולם המערבי, אלא גם הגיע לעולם הערבי, שבו מעמדה של האישה ברור וידוע לכל. לכן בבואנו לחקור את תופעת איחוד הנשים המצרי עלו  ניגודים רבים, בעיקר בכל הנוגע לאישה המצרית, כיוון שמצד אחד מצרים פתחה את שעריה לעולם המערבי והיא מקבלת לתוכה את המודרניזציה ועוברת שינויים בכלכלה, בתיירות ועוד, ומאידך גיסא הנשים במצרים אינן חופשיות כמו הנשים במערב. הממשלה המצרית יודעת מתי קיים הצורך להגביל תנועות והתפתחויות של תנועות שעלולות להפר את השקט המדינתי.
            התפתחות מקומה של האישה במצרים בשנים האחרונות, ניתן לראות בקולנוע ובסרטים הערביים המשודרים בערוץ המצרי: בעבר האישה לא היתה מתקוממת כנגד הגבר, לבושה היה צנוע והיא היתה עושה כל מה שנאמר לה לעשות על ידי בעלה או על ידי אביה, אך החל משנות ה- 80 של המאה ה- 20 ניתן לראות שינוי בסרטים הערביים – האישה מתחצפת לגברים שבחייה, בין אם זה בעלה ובין אם זה אביה, כמו כן לבושה פחות ופחות צנוע ויותר חושפני ומראה לבושה אירופאי/ אמריקאי. לדעתנו דרך התקשורת ניתן לחוש בשינוי שחל בחברה הערבית ובעיקר בחברה המצרית, שזו פתוחה יותר למערב. החברה המצרית על סמך סרטים ערביים עברה שינוי ובתוכה גם האישה המצרית.
            בעבודה זו אנו נבחן את תנועות הנשים במצרים, בעיקר דרך תנועת האיחוד המצרי, אשר הובילו לשינויים רבים בתפיסת האישה והובילו לשינוי במעמדה, על ידי כך שהן הובילו לשינוי בחינוך האישה המצרית, שהחלה ללמוד ולהיפתח על ידי כך לרעיונות חדשים. על ידי החינוך, הובילו את האישה, לחשוב בעצמה, בנוגע לדברים שטובים יותר לה מבלי להסתמך רק על הגבר שעד כה עמד מאחוריה וקבע לה את אורח חייה.