הטרדה מינית: בין מין לכוח מבוא
דיון בגישות השונות התייחסות החוק הישראלי והפן המשפטי הלכה למעשה סיכום מבוא
בשנת 1976 נכנס לראשונה המושג הטרדה מינית לשימוש. נושא זה מושפע ביסודו מפרמטרים חברתיים-תרבותיים. הטרדה מינית מהווה סוג של אפליה מינית, והינה חלק משורת מעשי אלימות וניצול המופנים כלפי נשים. עם זאת, הטרדה מינית הינה נושא שנוי במחלוקת. החוק נגד הטרדה מינית והתפיסה החברתית חלוקים בינם לבין עצמם כיצד להגדיר את התופעה, כיצד למדוד אותה וכיצד להתמודד איתה.
בהגדרתה של קתרין מק'קינון (1979) מתוארים טבע ההתנהגות וסטטוס המעורבים בה: "הטרדה מינית מתיחסת לכפייה בלתי רצויה של דרישות מיניות בקונטקסט של יחסי כוח בלתי שווים". לא ניתן להתעלם לדעתי, מכך שהטרדה מינית מאופינת בהתנהגות בעלת אופי מיני, דבר הנגזר משמה. נשאלת לפיכך השאלה, האם הטרדה מינית מהווה ביטוי למשיכה מינית או ביטוי ליחסי כוח מגדריים בחברה, ואז צריכה היא למעשה להיקרא "הטרדה מגדרית".
מזה כמה חודשים, אני מתנדבת בקו המידע והתמיכה בקמפוס תל אביב לנפגעות ולנפגעי הטרדה מינית. הקו פועל בשני מישורים, מתן תמיכה לפניות והסברה בקמפוס להעלאת מודעות. במסגרת פעילותי בקו התוודעתי לנושא בצורה מעמיקה למדי, הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה אופרטיבית (החוק, הנהלים בקמפוס ויישומם בפועל). משום פעילותי זו עלתה בי לא פעם שאלת המיניות שבהטרדה. הגישה הראשונית שלי היתה, כגישה המנחה את הפעילות בקו, כי אין להטרדה מינית דבר הנוגע למין והיא אינה אלא ביטוי של יחסי כוח. עם הזמן, והמעורבות הפמינסטית שלי גם בהקשרים אחרים, עלתה בי בכל זאת שאלת המיניות, שכן לא ניתן להתעלם מהדרך בה פועלת ההטרדה.
עלו בי שאלות שמא פעילותי הינה מוסרנית בלבד ומטרתה דיכוי החופש המיני. הטרידה אותי השותפות הסמויה בין הארגונים הפמינסטים לבין מוסדות הדת, ותהיתי האם הפעילות נגד הטרדה מינית יכולה למעשה לדכא עוד יותר את חופש האשה על ידי נטילת החופש שלה להיות מינית. האם יש צורך לפיכך להילחם בהטרדה המינית או שמא עדיף להילחם בדיכוי החופש המיני, על מנת לאפשר פתיחות מירבית שתמנע גם את התחושות השליליות הנובעות מכניסתו של המין לתחומי חיים נוספים כמו מקום העבודה. כך שלמעשה השאלה בעבודתי היא שאלה אשר מעסיקה אותי גם בחיי היומיום, ופתרונה יסייע לי להחליט אם ואיך ארצה לפעול בהמשך.