תקציר עבודה זו בוחנת את השפעתה של אינתיפאדת אל-אקצא, אשר פרצה בספטמבר 2000, על שוק העבודה בישראל. התמקדות עבודתנו היא בענף התיירות בארץ, ענף אשר נפגע באופן הקשה ביותר. מאז ספטמבר 2000 המצב הביטחוני והכלכלי החל להתדרדר ועד היום (יוני 2003) אינו מראה סימני התאוששות. אזרחי ישראל חיים במציאות בה הם חשופים לפגיעות הטרור, דבר הגורם לפגיעה באיכות חיי היום-יום של התושבים וציפיות הציבור לשיפור במצב הנן נמוכות. בשל המצב, משקיעים בעולם רואים את ישראל כמקום השקעה בעל סיכון גבוה, לכן ההשקעות בישראל ירדו ובנוסף לכך אזרחי העולם חוששים להגיע לארץ. ענפי המשק שנפגעו קשה ביותר מהמצב הם היצוא לרשות הפלשתינאית, ענפי הבנייה, ענפי החקלאות וענף התיירות. ענף התיירות נפגע ישירות מהטרור ופוגע גם בענפים אחרים במשק.
שוק התיירות הוא אחד מהשווקים המגיבים באופן המהיר ביתר לאירועים. תיירות אינו מצרך הכרחי ועל-כן הבחירה של התייר לוותר על יעד ולבחור יעד אלטרנטיבי היא קלה במקרה של סיכון בטחוני. כמו-כן, מספר התיירים יכול לגדול במהרה אם ישנה הרגשת בטחון או במקרה של אירוע משמעותי (לדוגמא בואו של האפיפיור לישראל בשנת 2000). התקופה הנסקרת בעבודה הנה ינואר 1998 עד ספטמבר 2002.
בחרנו את שנת 1998 בתור שנת הבסיס מכיוון ובשנה זו עדיין נמשכות מגמות המשק משנים קודמות ומהווה רקע מספק לתקופה שלפני פרוץ האינתיפאדה. בנוסף, בשנים 1999 ו- 2000 הייתה התאוששות בענף התיירות מרמת הפעילות הנמוכה שאפיינה אותו בשנים הקודמות. תחילה נסקור את המצב הכלכלי של ישראל בשנים הקודמות לאינתיפאדה ובמשך האינתיפאדה. הסקירה ממוקדת על ענף התיירות בשנים אלו. בהמשך נדון בהשפעת המצב על הביקוש לתיירות באזורים השונים והשפעתו. ענף התיירות בולט במספר אתרים בישראל, חלקם בעלי חשיבות דתית, חלקם משמשים לאתרי נופש וחלקם מאכלסים אנשי עסקים. כמו-כן התיירים הישראלים נוהגים לבקר בחדרי אירוח ואכסניות, אך פלח שוק זה קטן מאוד ועל-כן לא התייחסנו אליו בעבודה זו.
תופעה מעניינת המתלווה לנתון זה היא יציבות השכר הראלי בטווח הארוך. תופעה זו אנו מנתחים בעזרת שני מודלים: מודל היצע וביקוש לעבודה בשילוב מודל השכר היעיל. המודלים מסבירים את הסיבה בעקבותיה השכר הריאלי נשאר ללא שינוי בעוד מספר המועסקים יורד והאבטלה גדלה.