תפיסת חוק הגנת הצרכן במשפט הישראלי תוך התייחסות לס'3 לחוק "ניצול מצוקת הצרכן" תוכן העניינים
מבוא -.

1 .סקירת ספרות –
                                                 
1 .1
החוק -…
                      
1 .2
הפסיקה …
                        
1 .3
הסכמה בחתימה –

1 .4
תביעה ייצוגית

1 .5
חופש החוזים מול הגנת הצרכן -.

1 .6
חוק הבנקאות —

1 .7
ניצול מצוקת הצרכן מול חוקי היסוד —

2 .
תוצאות ומסקנות -…
רשימה ביבליוגרפית —
נספחים:
תביעה אישית-חברת פלאפון תקשורת בע"מ נ' ג'בלי מאיה .
מבוא
איסור ניצול מצוקת הצרכן מוגדר בס'3 לחוק הגנת הצרכן ,עולה כי הס' זהה לס' העושק שבחוק החוזים חלק כללי ס'18.דיני הגנת הצרכן טרם גובשו במשפט הישראלי.בסמינריון זה אנסה לענות על השאלה מדוע לא עובד חוק הגנת הצרכן בכלל ,ובפרט  מדוע לא עובד ס' 3 לחוק ס' האוסר ניצול מצוקה של הצרכן דבר המתבקש בדיני הצרכנות,אך משום מה לא מוצא הוא הכרה בבהמ"ש.הכרה בדיני הגנת הצרכן מתבקשת כחלק בלתי נפרד מהתפתחות החברה המודרנית לחברה צרכנית.הצרכן כצרכן חשוף למבחר גדול של מוצרים ושירותים שאינו בקיא בהם ע"כ מסתמך הוא על פרסומת של יצרנים ומשווקים,והצגתם ע"י המוכרים לעיתים מטעה,ואף מנצלת את חוסר הידע של הצרכנים שקושרת אותם בעסקאות שאינם יכולים לצאת מהם בשל עקרון חופש החוזים,והדבר פוגע פגיעה קשה בצרכנים שיש למצוא דרך להגן עליה ע"י איזון נכון בין דיני הצרכנות לדיני החוזים.הצרכן כיחיד אינו יכול לבדוק מראש את טיבן ואיכותם של המוצרים שהוא רוכש,והחברה המודרנית אינה מצפה מכל צרכן שיהיה בקיא בעסקאות שהוא מבצע.תפקידיו של המחוקק ובהמ"ש להגן על הצרכן כדי לאזן את אינטרס הצרכן אם אלה של הספקים המסחריים,אך בפועל זה לא בא לידי ביטוי בפסיקה,האזכורים של הגנת הצרכן הרבה יותר רחבים מיישומם.בסמינריון זה אנסה לבדוק מדוע לא עובד חוק הגנת הצרכן הלכה ולמעשה תוך התייחסות מיוחדת לס' 3לחוק הגנת הצרכן שאוסר את ניצול מצוקת הצרכן.אין ספק שיש לשנות את הגישה,ולהגן על הצרכן בשל הצורך לדאוג ליותר שוויון והגינות בעסקאות מסחריות,ולהעניק בטחון כלכלי לקהל הצרכנים שלטווח הרחוק הוא הנכון לקיום כלכלה בטוחה.כלומר יש הסכמה כללית בדבר הצורך בהגנת הצרכן ,אך אכיפת ההגנה ע"י השלטונות ויישומה בבהמ"ש,ובספרות המשפטית מצומצמת למדי.הבנת בעיותיו של הצרכן מחייבות גישה ליברלית יותר המביאה בחשבון את האזרח הקטן.כולנו צרכנים מעת לעת,ויש מקום להרחיב את ההכרה בדיני הצרכנות כחלק בלתי נפרד משיטת משפטנו,וליישמם בפועל.פרו'פ סיני דויטש היה בין הראשונים שנתן התייחסות מורחבת לדיני הגנת הצרכן בספרו  דיני הגנת הצרכן תוך עמידה על העקרונות והיסודות של דיני הגנת הצרכן שתרמו רבות להבנת  אופיו ומהותו של חוק הגנת הצרכן,ועזרו לי מאוד בכתיבת סמינריון זה שהמקורות בנושא היו מאוד מצומצמות.סמינריון זה מחולק בהסברת החשיבות שלדיני הגנת הצרכן ,הסברת החקיקה הפסיקה בנושא ,דיני הגנת הצרכן מול חוקי היסוד.דיני הגנת הצרכן מעוגנים רובם בחקיקה מיוחדת המיועדת בעיקרה להגנת הצרכן בחוק דיני הגנת הצרכן אך עולה כי הגנת הצרכן מוסדרת בעיקר בחקיקה ולא בפסיקה,וע"מ שיהיו תוצאות לנושאים המוסדרים בחקיקה יש ליישם אותם במערכות השיפוטיות והמנהליות ביד רכה יותר מאחר ונכון להיום רמת היישום של דיני הגנת הצרכן בבתי המשפט וברשויות המנהל נמוכה.מצב זה אינו ראוי לא לצרכן ולא למדינה כחברה מתוקנת.מחקירת הנושא עולה כי החקיקה בנושא הצרכנות היא מאוד סימבולית והדבר לא רק שלא מועיל לצרכן אלה אף פוגע מאחר והחקיקה מעניקה תחושה של ביטחון והגנה שאינה מיושמת הלכה ולמעשה בפסיקה.
האינטרס של צרכנות הוגנת הוא גם האינטרס לסחר הוגן ,במצב היום של תנאי שוק פתוח יש חשיבות רבה לתחרות חופשית ,כדי שתחרות תהיה חופשית באמת עליה להתקיים מתוך תנאים של שוויון יושר והגינות שהם אבן היסוד של מדינה דמוקרטית.יש לראות בהגנת הצרכן כלי לפיתוח מסחר הוגן.יש להכיר בדיני הצרכנות ע"מ לקדם את המסחר שיהיה הוגן הדבר נובע מעקרונות המשפט הטבעי,ומתחושת הצדק שהם מיסודות המשפט בכל הזמנים והדבר נדרש כחלק אינטגרלי לשיפור איכות החיים בחברה הצרכנית המודרנית.מחקירת הנושא עולה כי קיימת רתיעה מפני שימוש בחוקי הגנת הצרכן ,ורק הבנה אמיתית של הצורך בדיני הגנת הצרכן עשויה לשנות זאת,ישנו חשש בבהמ"ש שדיני הגנת הצרכן פוגעים בחופש העיסוק,ובעקרון חופש החוזים שהתערבות בו פוגע באוטונומיה של הצדדים לחוזה להתקשר בחוזה.אך לאחר הבנת נושא הצרכנות יובהר כי אין סתירה של ממש בין חופש החוזים להגנת הצרכן נהפכהו דיני הגנת הצרכן מסיעים לדיני החוזים.על בהמ"ש להבין כי אין די בכללי המשפט האזרחי שכוללים כללים רבים התורמים למסחר הוגן,אך אין בהם די להגן על הצרכן,ויש צורך בדינים מיוחדים להגן על הצרכן.דיני הגנת הצרכן אינם מיישמים את עצמם יש צורך שבהמ"ש,והרשויות יפעילו את דיני הצרכנות ויישמו אותם.אין טעם לחוקק חוקים שלא מוצאים ביטוי בפסיקה יישום החקיקה יותר מאשר תוכנה הוא הקובע את מהות המשפט הצרכני.יש להבין שאין בדיני הגנת הצרכן סתירה לחופש החוזים המהותי ושאין די בכללי המשפט הרגילים כדי להגן על הצרכן רק הבנה שכזו תוכל להביא לכך שהחקיקה להגנת הצרכן תיושם הלכה ולמעשה,דבר שיקנה לצרכן בישראל הגנה וביטחון לפני רכישת עסקה ברמה נאותה.עיקר ההוראות של חוק הגנת הצרכן מחייבות גילוי ,ואוסרות על הטעיה וניצול מצוקת הצרכן ניצול מצוקת הצרכן מוגדר בס' 3 לחוק הגנת הצרכן,עולה כי הס' זהה לס'18 ס' העושק בחוק החוזים כשהגורם המניע את הס' הוא ההסכם הבלתי סביר שתנאיו הם בלתי סבירים לאור הסכם כזה מנסים לברר האם הוא תולדה של ניצול לרעה של אחד הצדדים להסכם בהחלטה שזה אכן המצב ניתן לבטל את ההסכם נראה כי הלכה ולמעשה ישנם רק מעט מיקרים שהס' ניצול מצוקת הצרכן התקבל. השאלה שאנסה לענות עליה בסמינריון זה מדוע לא עובד הס' או ליתר דיוק מדוע לא עובד חוק הגנת הצרכן מאז שנחקק החוק חלפו
5 שנה כמעט והשפעתו על השוק מועטת מאוד ,אולם עשרות פ"ד היזכרו את החוק אך רק בפסקי דין בודדים בחנו את הוראותיו לעומק,ועוד פחות מכך התבססו על הוראותיו לצורך הכרעת דין .כמעט שלא הוגשו תביעות פליליות שני פסקי הדין הפלילים בנושא הם היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל כולו פ"ד שמעוני ופ"ד אופיס.המקרים בהם הייתה התערבות מנהלית של הממונה על הגנת הצרכן הם ספורים.גם החלק האזרחי של החוק כמעט,ואינו בשימוש,במעקב אחרי הפסיקה בנושא הגנת הצרכן הוכח כי כמעט שאין פסיקה מהותית בנושא וגם בפסיקה שיש האזכור הוא משני בלבד.בשנים האחרונות היה דיון של ממש בניסיונות להגיש תובענות ייצוגיות מכח תיקון חוק הגנת הצרכן גם כאן בדרך כלל ללא הצלחה יתרה  ובזאת נדון בהמשך.נראה כי הפרשנות שנתן בהמ"ש לחוק מצומצמת למדי. ויש מקום לשנות גישה זו.בסמינריון זה אנסה להבהיר את מהותו וחשיבותו של חוק הגנת הצרכן,ואת הצורך בשינוי הגישה לצרכן בחברה מתוקנת.