בחרתי להתבונן בעיר תל-אביב דרך עיניהם של שלוש דמויות שונות, ומתוך קורותיהן לשרטט את אופייה המשתנה של העיר. מחד דמויותיהן של מזי ורוחמה בסיפורה של רונית מטלון, "ילדה בקפה, ומולן דמותו של מאיר, הדמות הראשית בספרו של יעקב שבתאי, "סוף דבר". לאורן אני אבחן תיאוריות שונות, כגון דמותו של המשוטט, ומעמדה של האישה בעיר המערבית, וכן התבוננות ב"אחר" המזרחי, והשתלבותו בתל-אביב. שני הסיפורים מתרחשים על פני כשני עשורים, כלומר פרק זמן צופף, אך עדיין עולים הבדלים גדולים, לאור נקודות המבט השונות, של המחברים, ומכאן נובעת נקודת מבט שונה של הדמויות הספרותיות עצמן.