משחקים מיניים אצל ילדי הגן

מקצוע
שנת הגשה 2004
מספר מילים 1129
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

  משחקים מיניים אצל ילדי הגן מהו משחק מיני של ילדי הגן אשר יחשב להתנהגות נורמטיבית ומה יחשב לאלימות ו/או לסימן להתפתחות לקויה?
תוכן העניינים
מבוא
הצגת הדילמה רקע
תיאורטי פרשנות אישית ורפלקציה ביבליוגרפיה נספח מבוא
כותבת עבודה זאת היא יועצת חינוכית לגיל הרך העובדת בגני ילדים במסגרת עבודתה במשרד החינוך.
במסגרת עבודתי נתקלתי בגני הילדים בהתנהגויות מיניות של ילדים, ובעיקר משחקי "אמא-אבא" הקשורים למגע גופני וניעות ו"בדיקות" כגון במשחקי "רופא-חולה" .
עבודה זאת עוסקת במשחקים מיניים של ילדי הגן, הן בהיבט התיאורטי והן ע"י רפלקציה ותובנות אישיות של כותבת העבודה.
הצגת הדילמה הדילמה המקצועית הנדונה בעבודה היא :
" מהו משחק מיני של ילדי הגן אשר יחשב להתנהגות נורמטיבית ומה יחשב לאלימות ו/או לסימן להתפתחות לקויה?" רקע תיאורטי לא רבים מאתנו יודעים את הגבול שבין משחקים שמקורם בסקרנות מינית בריאה ובין פעולות המשקפות אלימות מינית. האסור והמותר לא תמיד ברורים לנו, בעיקר כשמדובר בילדים קטנים.
אופיר-שחם (2002) מציגה התנהגויות מיניות של  ילדים המסווגות כטבעיות , מעוררות דאגה, או מחייבות התערבות מקצועית . הטבלה מובאת בנספח ולהלן הקטעים הרלבנטיים למשחקים בגיל הגן.
התנהגות טבעית התנהגות מעוררת דאגה מחייב התערבות מקצועית משחק ב"חולה-רופא" כולל בדיקת גופם של אחרים משחק תדיר ב"רופא-חולה" גם לאחר שנאסר עליו/ה לעשות זאת כפייה על אחרים לשחק ב"רופא-חולה" ולהסיר בגדים משחק בתפקידי אבא ואמא חיקוי פעילות מינית עם בובה או צעצוע משגל עם ילדים אחרים. כפיית מין על ילדים אחרים ניצול הזדמנויות להסתכל על ילד או על מבוגר עירומים התבוננות ממושכת, בסתר או בגלוי, באדם עירום אף שכבר ראה הרבה אנשים עירומים בקשות מאנשים להתפשט או נסיון להפשיט אנשים בכח משחק תפקידי המין השני רצון להיות בן המין השני שנאת המין שלו ואיבר המין שלו על פי שרה אבני (אצל אופיר-שחם,2002) סקרנות מינית היא דבר טבעי ונורמלי אצל ילדים ממש כמו אצל מבוגרים. למידה על מיניות מתחילה ברגע הלידה. ילדים לומדים כבר מגיל צעיר ביותר על אהבה, על קשר, על מגע ועל יחסים בין בני-אדם. הם מגלים סקרנות טבעית לגבי גופם, הם סקרנים לדעת מדוע בנות ובנים שונים זה מזה ואיך באים לעולם תינוקות.  ילדים אינם נולדים כשהם נבוכים ממיניות, מגילויי אהבה ומאברי המין. המבוכה נלמדת. מעטים מאתנו עוצרים לבחון מהן ההשלכות של המבוכה שהם חשים בנוגע למיניות שלהם על איכות חייהם, איכות הקשרים שלהם, ותחושת הרווחה שלהם. מעטים עוד יותר בוחנים מה ההשפעה של המבוכה שלהם על התפתחות מיניות בריאה אצל ילדיהם. ניתן ללמוד מה הם הקריטריונים שצריכים לכוון התנהגות מינית הולמת ושוויונית, שאין בה ניצול, שימוש בכוח, ואלימות.
כשילד מתחיל ללכת לגן, הוא לומד לסגור דלתות בשירותים, לכבד גבולות ופרטיות ולא לגעת כשמישהו לא מסכים. חשוב מההתחלה לאפשר לגיטימציה לרגשות מיניים ולסקרנות מינית, אך בשילוב עם הצבת גבולות מוקדם מאוד. הזכות לפרטיות היא ערך שמתחילים להעביר אותו בגיל צעיר באמצעות התנהגות ההורים. הילד לומד שכשדלת השירותים סגורה, דופקים על הדלת, למשל.
כשהילד רואה איך המבוגרים מכבדים את פרטיותם, הוא ילמד שיש לו זכות לפרטיות משלו .
על פי צימרמן (2000), אנחנו נוהגים לחשוב שזו רק "סקרנות ילדותית" או אפילו "סתם משחק", אך לעתים ילדים קטנים פוגעים מינית בילדים אחרים. וכן, זה קורה אפילו בגן. התנהגות מינית של ילדים, ובוודאי של ילדים קטנים, מכונה בדרך כלל "סקרנות מינית". לעיתים קרובות זה נכון:
אכן טבעי שילדים, ואפילו ילדים קטנים, יתעניינו במין, ישחקו ב"רופא וחולה", יבדקו זה לזה את אברי המין, או ישתמשו במילים בוטות. אך ישנם מקרים בהם התנהגות מינית בין ילדים אינה סקרנות מינית, אלא התנהגות מינית פוגעת ("התנהגות מינית לא נורמטיבית"). קל יותר להתייחס אל ילדים מגיל 12 ומעלה, גיל האחריות הפלילית, כאל מי שביצעו עבירות מין. הרבה יותר קשה להתייחס כך לילדים קטנים יותר. אולם כיצד ניתן להבחין בין "סקרנות מינית" או "משחק" לבין פגיעה מינית?   על פי צימרמן (2000), קודם כל, צריך לבחון את מערכת היחסים שבה התרחשה ההתנהגות המינית.
האם יש בין הילדים המעורבים יחסים של שוויון? האם הם שווים בגיל, בגודל או ברמה ההתפתחותית?
 האם המעשים נעשו מתוך הסכמה? חשוב לזכור שלא תמיד מה שנראה כהסכמה על פניו התרחש באמת מתוך בחירה חופשית. לעיתים, המעשים המיניים מלווים בכפייה.
הכפייה אינה תמיד כרוכה בהפעלת כוח אלא באיום משתמע: ילד שמאוים בבידוד חברתי "יסכים" לשתף פעולה בהתנהגויות רבות ובלבד שיוסר ממנו האיום הזה.
במחקר שנערך במעונות יום בשבדיה, מצאו Lindblad et.al.(1995)  כי נגיעות גופניות הדדיות הן נפוצות ביותר אך משחקים בעלי אופי מיני ממשי הם נדירים יחסית.
Lamb (1992) מצאה כי למשחקים המיניים ולנגיעות ההדדיות, עד כדי סימולציה של יחסי מין יש תפקיד בהכרה של הגוף העצמי וגוף המין השני וכן בהבנת התפקידים המיניים.
במחקר שערכה  Lamb (1992) בקרב נשים בוגרות בארה"ב, 31% זכרו שעסקו בגיל הגן במשחקים הכוללים נשיקות ו 15% שיחקו ב "רופא-חולה". יחד עם זאת מצאה Lamb (1992) כי הנשים זוכרות כי הבנים הפעילו עליהם במקרים רבים , תוקפנות וכוח.
הבחנתה של Lamb (1992)    ובמאמר נוסף Lamb and Coakley (1993)  לגבי המותר והאסור , דומה לזו של צימרמן (2000): אם לא ניכרת כפיה ואם פער הגילים בין המשחקים קטן מחמש שנים, הרי קרוב לודאי שהמשחק הוא הדדי ונובע מסקרנות טהורה.
    פרשנות אישית ורפלקציה מחוויותיי האישיות בגן הילדים, כאשת מקצוע (יועצת עם התמחות לגיל הרך) אכן לנו אנשי המקצוע, קשה מאד להגדיר באופן וודאי פגיעה מינית בין ילדי הגן.
השנה היו לי שני מקרים של פגיעה מינית בין ילדים, כשלבסוף היה ברור בשניהם שאכן קרה מקרה כזה.
אבל במקרה אחד, הייתי צריכה לעבוד קשה עם הגננת שקודם כל תכיר בכך שקרה מקרה כזה. הגננת ניסתה להגיד שבטח הילדה הגזימה, שאולי לא הבנו שאולי אלו הן פנטזיות.
לאחר כמה שיחות איתי היא אמרה "הבנתי דבר אחד מהשיחות שלנו, שהמקרה קרה ועכשיו צריך לחשוב איך מטפלים".
וזו אינה גננת חדשה או לא טובה. זה הקושי שלנו לראות בילד תמים בן 5 כמישהו שעושה מעשה שכזה.
גם לי, היה קשה להתמודד עם המקרה וחיפשתי אני בעצמי משענת ותמיכה בהיוועצות עם גורמים מוסמכים.
גם ההורים הגיבו בהתלהמות ובהלה כשאין פרופורציה לחומרת המעשה.
במקרה אחר, לקח לנו זמן רב, עד שהחלטנו בוועידה גדולה, להעביר ילד שפגע באופן תדיר לגן אחר, מתוך התחשבות ב"קורבן".עד אז ניסינו לפתור דברים בתוך הגן, ורק כשראינו עד כמה הילדה שנפגעה (אחת משתיים) התחילה להסתגר ולפחד מהפוגע, הבנו שיכול להיות נזק גדול משחשבנו.
אין ספק שאנשי המקצוע חייבים לעבור השתלמויות רבות כשההתחלה לכך הוא העמדות שלנו בנושא, ונגיעה בקושי שלנו להתמודד.
אנחנו מעדיפים לראות בילדינו כתמימים ונאיביים, שכל דבר שהם עושים, זו משובת ילדות ש"תעבור להם" ו"למה צריך לעשות מכל דבר עניין"…
  ביבליוגרפיה אופיר-שחם , אורנה (2002) בין מיניות לאלימות .
ידיעות אחרונות 2/2/2002
אופיר-שחם , אורנה (2002) פתאום נגמרות לכם המילים.
ידיעות אחרונות 21/2/2002
צימרמן שוש (2000)  ילד אסור, ילד מותר.פסיכו – מגזין לפסיכולוגיה פופולרית, גיליון 2, אוגוסט-ספטמבר 2000
4 .      Lindblad F; Gustafsson PA; Larsson I; Lundin B (1995) Preschoolers' sexual behavior at daycare centers: an epidemiological study. Child abuse & neglect 1995 May; 19 (5), pp. 569-77.
5.      Lamb Sharon (1992) ONLY SIX AND KNOWS HOW TO NASTY? ,  Psychology Today, 00333107, Jan92, Vol.
5 , Issue 1
6 .      Lamb, Sharon; Coakley, Mary  (1993) "Normal" Childhood Sexual Play and Games: Differentiating Play from Abuse. Child Abuse and Neglect: The International Journal v17 n4 p515-26 Jul-Aug 1993